בימים שבהם אנחנו עוסקים בשחרור חטופים כנגד שחרור מחבלים, כאשר ברקע ישנן משפחות הנרגשות לקראת המפגש עם יקיריהן, לצד אלו שסופגות מהלומה ונאלצות להמתין עד לעסקה הבאה - יש עדיין עשרות משפחות שגורלן לוט בערפל. עד היום, 49 ימים לאחר פרוץ המלחמה, למרביתן אין אפילו שביב של מידע באשר לגורלם של היקרים להן, ומי שאמונים על אותן משפחות בכל הליך זיהוי החללים הם חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, שעליהם הוטלה המשימה להיות אנשי הבשורה המרה.
רפ"ק רינת סבן, בשגרה מפקדת כוח משימה מכרזים ביחידה למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה, מתפקדת החל מ־7 באוקטובר כחלק מצח"מ אחד גדול המטפל בחקירת אירועי הזוועות. היאל"כ קיבל את המשימה לשמור על הקשר עם משפחות הנעדרים, ולבצע חקירות לגבי הנעדרים.
"אנחנו לא מתעסקים בחקירה הפלילית הגדולה אלא בחקירת הנעדרים. זה העיסוק המרכזי שלנו", אומרת סבן. רפ"ק סבן משתפת כי לא אחת קרה שמשפחה יצרה קשר עם היחידה בשעות הבוקר, כשכבר היה ברור לחוקרים ששעה לאחר מכן הם עלולים להגיע אל אותה משפחה עם ההודעה המרה. "ואתה רואה שברגע אחד העולם שלה נחרב", היא מספרת.
"בימים שאנחנו כל כך הרבה זמן אחרי פרוץ המלחמה סף הרגישות שלנו מול המשפחות עולה ועולה ומאידך סף הסובלנות מצד המשפחות הולך ופוחת. החוקרים שלנו שהם באמת חוקרים מנוסים שמורגלים מול תיק חקירה הכי רגיש שיש ניהול תיק חקירה כזה וניהול קשר מול משפחות שגורלן תלוי באוויר כל כך הרבה זה משהו שאף אחד מאיתנו לא עשה לו הכנה וכולנו מתרגלים זאת בפעם הראשונה והלוואי שזו גם תהיה הפעם האחרונה".