ההלוויה מתקיימת כעת - ואליה הגיעו אלפי ישראלים.
יעל אברהם, אחייניתה של אסתי, ספדה לה: "למות ביום השואה זה לסגור את מעגל החיים בצורה סימבולית ומדויקת. חייך דודה אסתי שהתחילו בוישאו הרחוקה, עברו דרך אושוויץ האיומה - והמשיכו והסתיימו היום בבית - בישראל".
חייך שהתחילו בחוסר אונים והסתיימו כשמסביבך בניו ובנותיו של אחיך ואחותך. דודה אסתי, חייך שזורים בחיינו, חיינו יחד בחיפה שנים רבות. ניסינו להיות לך נכדים, וילדינו היו כמו נינייך. כמה מאור פנים היה לך, תמיד היית מלאת שמחה לפגוש אותנו. כשניסינו לשאול אותך בעדינות איך שרדת שואה ומה עברת שם - תמיד סיפרת על איך ניצלת שם ואילו ניסים קטנים וגדולים קרו לך. ״זה הגורל״ - אמרת לי".
"נמנעת מלספר לנו על הנורא מכל שעברת, את תמיד בחרת לדבר על כאן ועכשיו ועל הדברים הטובים שאת מודה עליהם בחיים. דוד גרשון בעלך, שידע שלא יהיו יכולים להיות לכם ילדים, בחר להתחתן איתך מאהבתו, לאחוז את ידך ולעבור את החיים בשניים כמו זוג יונים. דודה שלנו אסתי זקופה, מטופחת, מחייכת נדיבה - עכשיו, ביום השואה - את הולכת לבית עולמך ונפרדת. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, נאהב אותך תמיד״.
התרעות פיקוד העורף