שנת הלימודים באקדמיה רק החלה ומאות אלפי סטודנטים עוד מנסים להבין מה בדיוק קורה סביבם, מהם הקורסים המומלצים ואיזה מרצה נחשב למעניין. בידי המרצים ישנה היכולת להפוך קורס שלכאורה נחשב משעמם למרתק, וכעת תוצאות מחקר חדש יוכלו לפתוח להם אולי צוהר חדש איך הם נראים מהצד השני של הכיתה בעיני תלמידיהם.
ד"ר ארנת טורין, ראש החוג להוראת תקשורת במכללה האקדמית גורדון לחינוך, ופרופ' ליהוא זיסברג, ראש רשות המחקר במכללה, ערכו לאחרונה מחקר בקרב 504 סטודנטים ממוסדות שונים בארץ, שבחן "התנהגויות מרגיזות של מרצים", כאשר הם רצו לעורר את מודעות המרצים לשים לב לדפוסי התנהגות חוזרים אצלם, על מנת לשפר את הוראתם.
לפי המחקר, 60% מהסטודנטים חושבים כי הדבר הכי מרגיז אצל המרצים מבחינת היבטים אישיים זה שהם משתמשים הרבה באותו ביטוי או מושג. לאחר מכן, 22% מהסטודנטים ציינו את זה שהמרצה לא מפסיק להסתובב בכיתה, 12% ציינו שהמרצה מספר הרבה סיפורים אישיים ורק 6% ציינו את לבושו.
כשנשאלו הסטודנטים מהו לדעתם ההיבט הכי מרגיז מבחינת אי־הגינות של המרצים, יותר ממחציתם (56%) ענו: מתן מטלה בלי זמן סביר לעשותה, 22% ענו כי המרצה לא נותן לכיתה את המצגות שלו, 15% ציינו כי המרצה מתעכב עם מתן ציונים או בדיקת עבודות ו־7% ציינו כי הוא מודיע על ביטול שיעור באותו היום.
החוקרים בדקו גם בקרב 13 מרצים איזו אמירה של סטודנטים הכי מרגיזה אותם - 38% השיבו שהסטודנטים אומרים להם כי הם לא לימדו את החומר, 31% סימנו תשובת סטודנט כי הוא אינו מבין את החומר עוד לפני שהם סיימו להסביר, 23% חושבים כי השאלה האם החומר יהיה במבחן היא המרגיזה ביותר.
המרצים נשאלו מהן ההתנהגויות המרגיזות אותם ביותר.
לפי 38% מדובר בדיבור במהלך השיעור, בעיני 23% איחורים ויציאה לפני תום השיעור, 21% חושבים כי הסתכלות בסלולרי שנמצא מתחת לשולחן ו־15% ציינו בהייה במחשב הנייד.
ד"ר טורין התייחסה לממצאי המחקר ואמרה: "המחקר הראשון בנושא התנהגויות מרצים בוצע לפני כשמונים שנה, וכללי המשחק כמובן השתנו ומושפעים מרוח הזמן.
המוטיבציה האמיתית למחקר שכזה היא לעורר מודעות אצל המרצים, לשפר את הוראתם וקבלתם בקרב הסטודנטים. הדברים הקטנים הם שעושים את ההבדל בין מרצה טוב ומוערך ל'מעצבן'. נראה כי מה שמדריך את הסטודנטים בהערכת המרצים היא תפיסה של משחק הוגן. ממצאי המחקר שופכים מעט אור, וכולי תקווה שיגשרו על הפערים שבין המרצים לסטודנטים".