מטמון נדיר, הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באזור בהשקעה של כ-150 מיליון שקלים מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. מטמון הזהב הוטמן בכלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, ציין כי "נערכנו מיידית והממצא הנדיר מוצג החל מהיום למשך ימי חג החנוכה בנמל קיסריה". לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".

ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי – האחד, של תכשיטי זהב וכסף, שנמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה - בשנות ה90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזיאון ישראל בירושלים. במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והייתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1000 שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.

מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ). צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

העגיל שנמצא בקיסריה. צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, הסביר כי "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון הייתה משפחה אמידה".

גיא סברסקי, סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד: תגלית שכזו שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים של יותר מ-150 מיליון ש"ח לשחזור, שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור, תרומה משמעותית נוספת של קרן אדמונד דה רוטשילד לפיתוח התיירות והתעסוקה במרחב".

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מציין כי "המטמון נחשף במהלך השלמת הפרויקט הענק שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב נתגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט "דמי חנוכה, המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה. אנו מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק." 

לדברי מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, "סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלה מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה. החפירות הארכיאולוגיות בשנים האחרונות חושפות שרידים רבים ומרשימים, המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארת"