בשבוע הראשון לכניסתן לתוקף של הגבלות הריחוק החברתי עם התפרצות נגיף קורונה בארץ, לצד אולמות התיאטרון והמופעים, ענף הספורט, ובייחוד מכוני הכושר וחדרי הסטודיו למיניהם היו מהראשונים שהושבתו כליל.
לפי ההערכות, למעלה מ־1,700 עסקים המתפעלים חדרי כושר ואולמות סטודיו נאלצו לסגור את דלתותיהם בשל הקורונה, וכ־110 אלף עובדים בתחום הכושר יצאו לחל”ת, כאשר לפי ההערכה שהוגשה למשרדי הבריאות והתרבות והספורט על ידי ארגון בעלי העסקים בענף הספורט והכושר בישראל, כ־25 אלף עובדים לא ישובו לעבודה עם פתיחת המכונים. ההפסדים של ענף הספורט והכושר בתקופת משבר הקורונה, לפי הערכת הארגון, עומדים על כ־563 מיליון שקלים.
יחד עם זאת, מלבד ההתמודדות עם המכה הכלכלית הקשה שספג הענף, רוב העיניים נשואות כיום ליום שאחרי, לחזרה לשגרה בצל נגיף קורונה, וכיצד המכונים וחללי הסטודיו השונים, שמספקים פעילות ושירותים לכמיליון וחצי איש ואישה, נערכים כדי להתאים את עצמם למציאות החדשה.
חדרי הכושר הגדולים מתכוננים לשינויים
“לא אגיד לך שאנחנו מבסוטים יותר מדי מההנחיות המעודכנות להפעלת המכונים, אבל זה החוק ואנחנו ממלאים אותו במלוא כובד הראש”, אומר חיים פרנקל, הבעלים של רשת מועדוני הכושר ספייס. “המועדונים שלנו גדולים. הקטן הוא בגודל של 1,000 מ”ר והגדול – 3,000 מ”ר. יש מספר רב של מכשירים והחלל הגדול מאפשר לנו לשמור על המרווחים שמשרד הבריאות דורש. בכל כניסה יש עמדת מדידת חום, כולל טופסי הצהרות בריאות. הצבנו עמדות חיטוי ואלכוג’ל בכל סביבת אימון, דאגנו לסמן עם מדבקות את שטח האימון כדי לאפשר מרווח של שני מטרים בין אדם לאדם, עם בקרה – יש ‘נאמן קורונה’ שיפקח על שמירת מרחק בין אדם לאדם ויוודא שאין הפרה של הנחיות משרד הבריאות. כמובן שגם כל מתאמן יהיה חייב לבוא עם מגבת וכפפות, וכך נדאג לשמור על סביבה בטוחה”.
מכונים גדולים לרוב מקבלים מאות אנשים ביום, איך תתמודדו עם עומס המתאמנים?
“נצטרך להגביל את מספר האנשים שייכנסו ביום, אין ברירה. נאפשר אימון של יום כן־יום לא, ואולי להתיר שלושה אימונים בשבוע לכל מתאמן. כמו כן, ננחה שהאימונים יישארו במסגרת של שעה וחצי כדי שיהיה מספיק זמן אימון ללקוחות האחרים, תוך שמירה על איזון”.
ברשת המכונים הולמס פלייס גם מתכוננים לחזרה לשגרה, ולפי מסמך שפרסמה קרן שתוי, מנכ”ל רשת הולמס פלייס, בשם פורום מועדוני הכושר בישראל, יתוגבר היקף פעילות צוות הניקיון, המתאמנים יונחו לעטות כפפות ומסיכות במהלך השהות במכון הכושר (למעט בפעילות אירובית), וכן, מלבד עמדת מדידת החום (באמצעות אפליקציה) ותשאול תסמינים על פי הנחיות משרד הבריאות, חברי המועדון יירשמו טרם ההגעה למועדון באמצעות האפליקציה. וזאת לפי מגבלה של מתאמן אחד על כל 10 מ”ר של מתחם חדר הכושר ומתאמן אחד על כל 7 מ”ר בשטח סטודיו (פילאטיס, יוגה וכו’).
מבחינת הליכונים ומכשירי אירובי, התכנון הוא לדאוג שיהיה רווח בין הליכון להליכון – כלומר, הליכון אחד פעיל והליכון צמוד אליו לא, וכן הלאה. בגזרת האימונים האישיים, תהיה הקפדה על מינימום מטר וחצי בין המאמן למתאמן.
בהמשך, התראיינה שתוי בתכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והתייחסה למתווה החזרה בשגרה בחדרי הכושר כחלק מאסטרטגיית היציאה מהמשבר, והסבירה כי על אף החדשות המשמחות, נכונים לא מעט שינויים הן לצוות והן למתאמנים והבהירה כי "השגרה לא תחזור להיות כמו שהייתה בעבר".
בשעות השיא של חדרי הכושר, מתאמנים יעמדו בתור?
"לא יוכלו לבוא, כי הכנו אפליקציה. צריך להזמין מקום ולהגיע, החיים שלנו משתנים. אני חושבת שיש הרבה מאוד סבלנות בצד של הציבור והלקוחות שבאמת רוצים לחזור. אני שומעת את הלקוחות אומרים – 'מתי לבוא? ב-10? אני אבוא ב-10 רק תתנו לי לחזור לעשות כושר'. אני חושבת שבסוף אנחנו נצליח לשטח את העקומה בצורה נורמלית, אנחנו במוכנות מאוד גבוהה".
מה לגבי אימונים אישיים?
"מאמנים אישיים, אני חושבת שזה פחות בעייתי. מי שיש לו אימון אישי לא צריך להירשם. אין מגע, גם בשוטף בין מאמן למתאמן אין הרבה מגע. מאמן עומד עם מסכת פנים ומסכה שקופה, במרחק מספק כדי לשוחח אתו ולתת לו הנחיות. דווקא בעניין האימונים האישיים אני פחות מוטרדת, זה יעבוד כמו שעבד פעם. חודשים הכניסו אותנו לחרדות אין קץ וזה קל ועכשיו יותר קשה להרגיע את החרדות ולהגיד לאנשים – 'חבר'ה, חדרי כושר זה מקום בריא'".
עוד הוסיפה כי "ייערכו חיטוי במכונים כל הזמן. אחרי שאדם יורד ממסילה אנחנו עוברים עם שפריצר ומחטאים. אני רואה שאנשים אומרים אנחנו נבוא עם מגבונים, יש לנו מגבונים במועדונים, אני כשאעלה למסילה - אקח מגבון".
דרישות מוגזמות
לצד המכונים הגדולים, גם המכונים הקטנים מתכוננים ליריית הפתיחה. האחים חגי ויפית שוורצמן, בעלי מכון הכושר טופ טריינר בבית שמש, מספרים על הדילמות שלהם לקראת הפתיחה המיוחלת. “ההנחיות של מתאמן אחד ל־10 מ”ר הן הגזמה מופרזת”, אומרת יפית שוורצמן. “אדם לא צריך יותר משניים־שלושה מ”ר כדי להתאמן בנוחות. אם שומרים על ניקיון וחיטוי כפי שנדרש, אין סיבה ממשית להגביל מקום לאדם במטרים רבועים. זה אפילו לא הגיוני. הדבר כן גורם לנו לחשוב אם כדאי בכלל לפתוח את העסק, הרי השכירות לא מתקזזת בהתאם למספר המתאמנים, וכך גם שאר החשבונות השוטפים. להיכנס לבלגן כלכלי יותר ממה שנכנסנו אליו יהיה נורא. בכל זאת, אנו מחכים למועד הפתיחה משום שההנחיות משתנות כל שעה בערך”.
האם תשנו משהו מבחינת מערך האימונים או התרגילים בשל ההנחיות?
“מערך האימונים עצמו יכול להישאר כמו שהוא כל עוד אין מגע בין המאמן לבין הלקוח. ההסבר חייב להיות מחודד וברור עבור הלקוח כדי למקסם את האימון. בכל אופן, ניתן להימנע מתרגילים המצריכים תנועה מרחבית גדולה”.
שאלה נוספת שנשאלת עם פתיחת מכוני הכושר היא מה יהיה באשר לאוכלוסיית הסיכון (בני 65 ומעלה)? לפי המתווה שפרסמה שתוי, ככל הנראה תיאסר, ובכפוף להנחיות משרדי הבריאות והתרבות והספורט, הגעתם של הנמצאים בקבוצת סיכון בגיל 65 ומעלה או בעלי מחלות רקע, כמו גם כל השבים מחו”ל, כמובן, לתקופה של 14 יום לפחות.
ואילו פרנקל מוצא בהחלטה להדיר את האוכלוסייה המבוגרת ממכוני הכושר טעות: “מעבר לעובדה שהקהילה המבוגרת מהווה 20% מתעשיית הכושר, השמירה על הכושר מאוד הכרחית לנתח השוק הזה ואף מצילת חיים. בכל מקרה, אנו נפעל בהתאם לכל הנחיה שמשרד הבריאות יוציא, אבל לדעתי עדיף להקצות לאוכלוסייה המבוגרת שעה או שעתיים אימון ביום ולאפשר להם לשמור על אורח חיים בריא. כמובן שמדובר על אנשים מבוגרים שיתאפשר להם להתאמן לאחר ביקור ואישור רופא ובשעות פעילות מוגבלות. בשורה התחתונה, חדר כושר הוא מקום יותר בטוח לאנשים מאשר הבית, והסיכון בו פוחת בימים אלה”.