מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב והאקדמית תל־חי חושף כי מאז התפרצות נגיף הקורונה ועל רקע המשבר הפוליטי והחברתי בישראל - חלה ירידה חדה ברמת התקווה והמורל הלאומי. על פי הנתונים, נכון לחודש אוקטובר האחרון אחד מכל חמישה ישראלים השיב שירידה מהארץ היא אופציה אפשרית מבחינתו.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים משולב, שכלל את פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל־חי, וד"ר ברוריה עדיני מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים תחילה את רכיב ה"פטריוטיזם", אחד מהמרכיבים של החוסן לאומי. הנחקרים התבקשו להשיב עד כמה הם מסכימים או לא מסכימים עם המשפט הבא: "ישראל היא ביתי, ואינני מתכוון לעזוב אותה".
מהנתונים עולה כי באוקטובר 2020 כמעט אחד מכל חמישה נשאלים (18%) התייחס לירידה מהארץ כחלופה אפשרית, לעומת 13% בלבד ביציאה מהסגר הראשון (מאי 2020). במקביל, שיעור המשיבים שטענו כי אין בכוונתם לעזוב את ישראל ירד מ־77% (מאי 2020) ל־70% בלבד (אוקטובר 2020).
בהמשך בחנו החוקרים את רכיב ה"תקווה", המתייחס להערכה או ציפייה של הפרט ש"העניינים יסתדרו בעתיד". מהנתונים עולה כי לאורך החודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית גם ברמת התקווה הלאומית: בחודש אוקטובר 2020 כמעט מחצית מהמשיבים (47%) דיווחו על רמת תקווה נמוכה או נמוכה מאוד, לעומת 32% בלבד בחודש מאי 2020. במקביל, בעוד שבמדידה הראשונה כרבע מהנשאלים (25%) דיווחו על תקווה גבוהה מאוד, במדידה השלישית חלה ירידה חדה ל־16% בלבד.
החוקרים מציינים כי במהלך החודשים האחרונים ולאורך שלוש מדידות חוזרות בתקופת הקורונה - "רואים מגמה ברורה של ירידה ברמת התקווה, המבטאת את חוסר הציפייה לעתיד טוב יותר, ובמידה פחותה גם ירידה ברמת המורל, המבטאת את מצב הרוח הכללי בהווה ונכונות מוגברת של אזרחים לשקול ירידה מהארץ כחלופה אפשרית". עוד הדגישו החוקרים: "בהנחה שמשבר הקורונה, על כל ההיבטים הנלווים (חברתיים, פוליטיים, כלכליים ובריאותיים), אינו עומד לחלוף בהקדם, למרות התחלת מבצע החיסונים, מגמה זו צריכה להדאיג את כולנו ומחייבת את מקבלי ההחלטות להתחשב בכך בבואם לגבש את מדיניות המענה למשבר המתמשך".