הבוקר (חמישי), לאחר סגר ארוך, נפתחו הלימודים באופן חלקי במתווה שכפוף לצבעי הרמזור - ביישובים ירוקים וצהובים וברשויות הכתומות שהוחרגו ללמידה פיזית. בשאר הערים, נאלצים התלמידים להמשיך ללמוד דרך הזום. ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, שוחח עם ניסים משעל וגיא פלג ב-103FM על אי פתיחת מערכת החינוך בעירו, ותקף בחריפות את הממשלה: "אנחנו לא פותחים את הלימודים בגלל המוטציה ששמה ממשלת ישראל". לשיחה הצטרף ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, שחיזק את כוכבי כאשר אמר כי "העם איבד אמון במנהיגים שלו כי התקבלו כל מני החלטות הזויות ומנותקות מהשטח".
אמיר, למה אתם לא פותחים היום את הלימודים?
"אנחנו לא פתוחים את הלימודים בגלל המוטציה ושמה ממשלת ישראל. בגדול אנחנו מחכים כבר 11 חודשים שיהיה איזה גוף שיהיה מבוגר אחראי וידע לקבל החלטות במדינה הזו וליישם אותם. מישהו שיביא את שינויי החקיקה הנדרשים, ויבטיח שהילדים יחזרו ללימודים. במקום זה מה? אנחנו יוצאים מסגר שלישי".
אז מה קרה אצלך?
"עזוב מה קרה אצלי, אני אגיד לך מה קורה אצל ערים ירוקות. תראו, אין באמת חזרה ללימודים. זה שקר. זה בלוף. אני חושב שאנחנו כבר שנה מתעלמים מילדים בכיתות ה' עד י'. בהוד השרון נכון לאתמול בבוקר היינו במרחק 0.2 אחוז מהמדד שהם חתכו. אגב, במדד החיסונים שהם קבעו אתמול אנחנו עומדים יופי.
הסיבה שחרגנו היא שהיה לנו אירוע מאוד גדול בפנימייה סגורה והמדינה לא החריגה אותה מהרמזור כמו שהיא החריגה בתי אבות ובתי חולים או כל מיני מוסדות ציבור כאלה ואחרים שנמצאים בעיר, אבל לא באמת משפיעים עליה. בגלל חריגה כזו אצלנו לא פותחים את הלימודים. זה חלק מראייה נקודתית ולא רחבה שלא מאפשרת לממשלה הזו לקבל את ההחלטות הנכונות.
מה שהיה נכון לעשות זה לתת לראשי העיריות את הסמכות לפתוח אצלם על פי נתוני תחלואה בבתי הספר. אנחנו רואים את הנתונים האלה כל בוקר. אני יודע לפתוח מהיום למחר איזה גן או בית ספר שאני רוצה וגם לסגור אותם במידת הצורך. אנחנו מתעקשים איתם על הדיפרנציליות הזו כבר חודשים, אבל הם החליטו שהם יעשו את זה בעירים של מעל ל־200 אלף תושבים, והתוצאה של זה תהיה שהתלמידים ימשיכו לשבת בבית".
לעומת זאת, בעיר גבעתיים המצב יותר טוב. נכון רן קוניק?
"כן פחות או יותר. אגב, אני מסכים עם כל מה שאמיר אומר, ואנחנו צועקים את זה כבר שנה. אני פשוט לא רוצה להעניש את תושבי העיר שלי בגלל אוזלת היד של הממשלה".
מה אוזלת היד של הממשלה? אני מנסה להבין. יש פה קורונה. יש פה נגיף שמאיים על החיים שלנו והממשלה מנסה לבלום את התפשטות המגפה.
"כולנו יודעים שיש קורונה, וזה לא צחוק. נהפוך הוא. בגלל שזה קורה בפועל אצלנו ברשויות הממשלה לא צריכה לנהל את זה, אלא אנחנו. ראש הממשלה צריך להבין שאנחנו חיים לצד הקורונה, וגוף הביצוע בישראל זה בטח לא הממשלה, בטח לא שהיא עושה בחירות כל חודשיים".
תראה, אני לא מסכים איתך עם הנקודה הזו. בסוף אם חלילה רמת התחלואה בעיר שלך תעלה החולים יגיעו לבית החולים איכילוב. לכן, הראייה לא יכולה להיות ראייה נקודתית של רשות מקומית, אלא ראייה כוללת.
"בכל זאת יש הבדלים בין עיר לעיר ואפילו בשכונות. הרי למה העם איבד אמון במנהיגים שלו? כי התקבלו כל מיני החלטות הזויות ומנותקות מהשטח. הם יגידו לנו לפתוח גינה ציבורית, אבל את מתקני הגינה לסגור? משרד הבריאות צריך לקבוע כללים מחדש – מי שעובר את הסף הזה והזה ייסגר, אבל שיתנו לנו לנהל את זה. הציבור איבד אמון. אני רוצה לשאול אתכם שאלה שאף אחד לא מדבר עליה: אם היינו נמצאים עכשיו במלחמה והיה נהרגים לא חמישים איש ביום אלא חמישה אנשים ביום היינו מדברים על בחירות? זה מראה על חוסר אחריות וניתוח מוחלט של הממשלה".
בשביל לנהל מדינה צריכה להיות צריך ממשלה קבועה ולא ממשלת מעבר וצריכים תקציב.
אמיר: "אני רוצה רגע לענות לך - בכדי לנהל משבר כזה ולהוציא ממנו את המדינה ולקבל החלטות שהן החלטות נכונות צריך ראש ממשלה שלא שקוע עד צוואר בחקירות פליליות, וכל ההחלטות שלו מתקבלות על בסיס הדבר הזה. שנה הציבור שלנו סגור בשלושה סגרים בשעה שאנחנו רואים מגזרים אחרים שמשתוללות בהם התפרעויות כשאנחנו ירוקים".