בפעם הראשונה מאז השואה וההרס הסובייטי נחשפו במלואם שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בוילנה שבליטא, אשר נחרב לפני כ-60 שנים. כך הודיעה אתמול משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, בראשותו של ד"ר יוחנן (ג'ון) זילברמן מרשות העתיקות.
ברשות העתיקות ציינו, כי בכך הגיע לשיאו פרויקט החפירות בן שש השנים, אשר נועד לחשוף את שרידי בית הכנסת הגדול וחלקים מה"שולהויף", מרכז החיים היהודיים הקהילתיים והתורניים של וילנה.
החפירה המורכבת החלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים של ממש. היום, בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה אשר שימש לקריאה בספר התורה.
בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן ב"שולהויף" - מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. הוא נחשב ללב הפועם של היהדות הליטאית והוא כלל 12 בתי מדרש, בהם של הגאון מוילנה, בית מרחץ, מקוואות טהרה, בנין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר וספרייה מפורסמת בשם "שְטרָאשוּן".
מאות שנות קיום, באו לסיומן עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה והגבורה. ברשות העתיקות ציינו כי המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הנאצים, ובשנים 1957-1956 ושרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים. לאחר מכן, בית הספר מודרני נבנה ופעל במקום.
לפני מספר שנים, ביקר ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן בוילנה במסגרת טיול שורשים, וכך ניצת הרעיון לחשוף ולגלות את שנותר מהמתחם ומבית הכנסת.
זליגמן מרשות העתיקות ויוסטי נאסראקאס מחברת החפירות הליטאית,שבחפירתם השתתף צוות משולב של ליטאים, ישראלים וצפון אמריקאים, "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד".
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת, להציג בעתיד את שרידיו", העריך מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו.