המונח “NGO" הוא אחד מאותם ראשי תיבות קשים לפענוח, המופיעים לעתים קרובות בין דפי העיתון, מה שעשוי להוביל את מי שנתקל במונח להעביר במהירות את הדף כדי לעבור הלאה לכתבות שלדעתו יכולות להיות מעניינות יותר. עם זאת, בהתחשב באקלים הנוכחי של אנטישמיות עולמית ותחושות אנטי־ישראליות מוגברות, המונח משמעותי למדי ודורש הסבר.

NGO הם ראשי תיבות של ארגונים לא ממשלתיים. "הכוונה לקבוצה של אנשים בעלי דעות דומות, שאינה קשורה לממשלה כלשהי, המבקשת להשפיע על מדיניות ציבורית ו/או לספק שירותים לקהילה", מחדד את הנקודה פרופ' ריאן ארווין מאוניברסיטת אולבני, שחקר את הנושא.

ארגונים לא ממשלתיים יכולים לספק שירותים בעלי ערך רב בכל העולם בתחומים כמו סיוע חירום, חינוך בינלאומי לבריאות, זכויות נשים, זכויות ילדים, פיתוח כלכלי, הסברה בנושאים סביבתיים, הכנה לאסונות טבע אפשריים ועוד. במזרח התיכון, לעומת זאת, חלק מאותם ארגונים לא ממשלתיים הפכו להיות מעורבים בפעילות אנטי־ישראלית ואף נקשרו לארגוני טרור.

NGO Monitor הוא מכון מחקר עצמאי הפועל מירושלים ומטרתו בין היתר לפרסם ניתוחים ומחקרים על ארגונים לא ממשלתיים, המממנים שלהם ושחקנים מרכזיים נוספים, בהקשר של הסכסוך הערבי־ישראלי.

אולגה דויטש, סגנית נשיא NGO Monitor, מספרת כי בחודש שעבר הגדירה ישראל באופן רשמי שישה ארגונים פלסטיניים לזכויות אדם כקבוצות טרור הפועלות מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין. החזית העממית הוגדרה בעבר על ידי האיחוד האירופי וארצות הברית כארגון טרור. מחקר של NGO Monitor הראה שמאז 2011 האיחוד האירופי לבדו אישר מענקים של לפחות 45 מיליון דולר לארגונים לא ממשלתיים הקשורים לחזית העממית.

“ישנם מספר ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים פלסטיניים העוסקים בסוגיות חשובות כמו זכויות נשים, ילדים וזכויותיהם, גישה לשירותים רפואיים וכו'", מסבירה דויטש. "חלק מהארגונים הללו - אנחנו זיהינו 13 - מזוהים עם ארגון הטרור החזית העממית, ועם פעילי החזית העממית העוסקים בתפקידים פיננסיים ובקבלת החלטות בארגון".

מודעות גדולה יותר

באוגוסט 2019 נהרגה רנה שנרב בת ה־17 מפגיעת מטען צד במהלך טיול ליד דולב, יישוב שנמצא במרחק של כ־20 דקות נסיעה ממודיעין. כוחות הביטחון הישראליים עצרו חברי חוליה של החזית העממית לאחר הרצח, בחשד שהם אלו שהניחו את מטען הצד שהוביל למותה של שנרב.

“לפחות חמישה מתוך 50 האנשים שנעצרו היו עובדים בכירים של אותם ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים פלסטיניים", אומרת דויטש.
“כל הארגונים הללו", היא מוסיפה, "קיבלו מימון מטעם האיחוד האירופי ומממשלות נוספות. אנחנו ב־NGO Monitor היינו הראשונים, עוד ב־2007, להצביע על הקשר המטריד בינם לבין ארגון הטרור החזית העממית".

ארגונים פלסטיניים (צילום: צילום מסך)ארגונים פלסטיניים (צילום: צילום מסך)


“הודות למחקר שלנו, חברי הפרלמנט האירופי התחילו לדרוש הסברים והובילו קמפיין פומבי", אומרת דויטש. במהלך השנה וחצי האחרונות, היא מציינת, דנה ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי בנושא. האיחוד האירופי, הולנד ובלגיה פתחו בחקירות רשמיות.

בחודש מאי 2021 הודיעו שירותי הביטחון הישראליים כי חשפו רשת של ארגונים לא ממשלתיים שהעבירו סיוע הומניטרי שקיבלו מכמה מדינות אירופיות לארגון החזית העממית. בחודש יולי פשט צה"ל על חלק מהמשרדים הללו והשבית את פעילותם.

בחודש אוגוסט פתח המשרד של האיחוד האירופי למניעת הונאה (OLAF) - גוף חיצוני שחוקר מקרי הונאה והלבנת הון אפשריים ואמון לשמור על האינטרסים הכספיים של האיחוד - בחקירה ראשונית על המימון אשר מעבירה הנציבות האירופית לארגונים פלסטיניים לא ממשלתיים ועל הסיכון הפוטנציאלי של מימון טרור באמצעותם. לדברי דויטש, עצם החקירה של המשרד למניעת הונאה לגבי הקשרים בין ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים לקבוצות טרור מהווה התפתחות משמעותית.

“ההכרזה של ששת הארגונים מאשימה אותם בשימוש כספי המסים האירופיים כדי לבנות ולחזק את החזית העממית. גם אם בסופו של דבר המשרד של האיחוד למניעת הונאה לא יצליח למצוא ראיות חותכות לכך שהאיחוד האירופי מממן טרור פלסטיני באופן ישיר, החקירה בפני עצמה היא הצהרה ענקית שיש משהו לא בסדר מטבעו במערכת. במשך שנים ארגונים שמכנים את עצמם ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים נהנו גם מתמיכה כספית נדיבה, אבל גם מגישה ישירה אל מקבלי החלטות, שבאמצעותה הם יכלו להשפיע על המדיניות". העובדה שהאיחוד האירופי חוקר זאת, אומרת דויטש, היא הצהרה פוליטית חשובה.

באשר לעמדת NGO Monitor בנושא, מוסיפה דויטש, "אנחנו חושבים שחשוב שהממצאים של החקירות יפורסמו בפומבי, במיוחד לאור הייעוד שלהם. העובדה שכוחות הביטחון רואים בקבוצות אלו איום על ביטחונם של אזרחים היא עניין חמור, ואין ספק שהממשלות התורמות לאותם ארגונים וקבוצות יצטרכו להתייחס אליהם ככאלה. ממצאים מעלים כי הארגונים הלא ממשלתיים הללו מפנים את הכספים הציבוריים האירופיים שהם מקבלים לתשלום משכורות של פעילי החזית העממית ולבניית היכולות של החזית העממית. למען ישראל, אבל עוד יותר למען העם הפלסטיני, אנחנו צריכים להיות מסוגלים למצוא שותפים מתאימים יותר, שיקדמו זכויות אדם ומטרות הומניטריות אחרות".

דויטש אומנם לא מצפה לשינוי מיידי באופן ההסתכלות הציבורית על ארגונים לא ממשלתיים, אבל היא חושבת ששינויים יתרחשו במהלך השנים הקרובות באופן שבו ממשלות מתקשרות עם אותם ארגונים: "אני חושבת שיש מודעות גדולה יותר לצורך לדון בזה בצורה ביקורתית ולא לקחת את הנושא כמובן מאליו. זה כבר קרה בגלל העובדה שיש את כל החקירות האלה, ומשום שעוד ועוד נבחרי ציבור שואלים שאלות ומעוררים ספקות. זה מראה שגם אם אתה קורא לעצמך ארגון זכויות אדם או ארגון הומניטרי, זה לא מעניק לך באופן אוטומטי 'הילה'".

אחריות ושקיפות

דויטש מוסיפה כי בחודש מרץ האחרון, בדוחות התקציביים השנתיים שלו, הפרלמנט האירופי קרא לא להעביר כספים מהאיחוד האירופי לטובת פעילויות שמיועדות למימון טרור או לארגונים וגופים שיש להם קשר עם אנשים המזוהים עם טרור או הסתה לאלימות או שהפעילויות שלהם קשורות לכך.

חברה אזרחית תוססת היא חשובה מאוד, אפילו קריטית בכל דמוקרטיה, אבל כמו שעשוי לקרות בכל תחום אחר, אומרת דויטש, גם את הארגונים הללו אפשר לנצל לרעה. "אנחנו צריכים לבקש אחריות ושקיפות כדי להבטיח שאלו שעשויים לנסות לנצל זאת לרעה לא יקבלו את ההזדמנות", היא אומרת ומתרעמת על הפוליטיזציה של אותם ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים שנטשו את הסיבה האמיתית שעבורה הם הוקמו.

“הם מכשילים את העם הפלסטיני", היא אומרת. "במקום ארגונים אשר נלחמים למען זכויות נשים, או נגד התעללות בילדים או בכל נושא אחר שקשור בזכויות אדם, הם הופכים את הכל לדיון פוליטי בשאלה 'כן כיבוש - לא כיבוש', 'כן התנחלויות - לא התנחלויות', 'כן ישראל' או 'לא ישראל'. במקום זכויות אדם, הרבה מהארגונים שעליהם אנחנו מדברים הופכים לכלי לדה-לגיטימציה למדינה היהודית, בין אם זה בהאג, באו"ם, או כתמיכה בפעילות טרור".

אולגה דויטש, סגנית נשיא NGO Monitor (צילום: NGO Monitor)אולגה דויטש, סגנית נשיא NGO Monitor (צילום: NGO Monitor)


דויטש אומרת שעד כה רוב המימון לקבוצות הללו הגיע מהאיחוד האירופי ומממשלות אירופיות אחרות, וזו הסיבה ש־NGO התמקדה בזה רבות. אולם עם חידוש המימון המגיע מארצות הברית, NGO Monitor תפעל להעלות את המודעות לתופעה, גם בהקשר הצפון אמריקאי. "ממשלת ארצות הברית", מציינת דויטש, "ייעדה 250 מיליון דולר לפרויקטים פלסטיניים בין–אישיים שאמורים להתקיים בחמש השנים הבאות. חשוב שהתהליך שקרה באירופה לא יעצור. אני מאמינה שיש לחלוק כמה מהשיטות הטובות מבחינת מדיניות שעבדו באירופה, כדי להבטיח שכספי משלמי המסים לא יגיעו לידיים הלא נכונות".

אומנם באופן מסורתי ארצות הברית נתפסת כזהירה ביותר בבדיקה ובהעברה של כספים שמופנים לטובת ארגונים לא ממשלתיים, אך לאחרונה היו ניסיונות להפחית את הפיקוח הזה. "יש לעודד את קובעי המדיניות להמשיך לתמוך בארגוני החברה האזרחית, הכלכלית ובארגונים דומים אחרים. אבל במקביל, עליהם להבטיח שאף לא פרוטה אחת מהכסף הזה תגיע לידיים הלא נכונות", אומרת דויטש.

בחודש ספטמבר, למשל, הוסר הסעיף בחוק התקציב האמריקאי שהיה אמור להעביר מיליארד דולר כסיוע חירום לישראל לטובת הצטיידות במיירטים ובסוללות כיפת ברזל. הסיוע הוסר בעקבות איומים של חברי קונגרס אנטי־ישראלים במפלגה הדמוקרטית, ולדברי דויטש מדובר בהתנגדות שהגיעה בחלקה בהשראת השדולה של הארגונים הלא ממשלתיים ובדוגמה נוספת לכך שיש לעסוק בסוגיה זו.

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים במונח NGO, ארגונים לא ממשלתיים, אל תהפכו מיד את הדף כדי לקרוא על משהו אחר. לארגונים לא ממשלתיים יש השפעה הולכת וגוברת בישראל, ו־NGO Monitor עוקב מקרוב אחריהם תוך שמירה על אחריות, שקיפות וקידום דיון ביקורתי על פעילותיהם. 

*****

בשבוע הבא (שלישי, 14 בדצמבר) יתקיים בכנסת כנס ביוזמת ח״כ שרן השכל (תקווה חדשה) ובשיתוף מכון המחקר NGO Monitor, שכותרתו ״המלחמה בדה־לגיטימציה לאור מציאות משתנה״. בכנס יחשוף NGO Monitor את ההיקף העצום של הכספים שמעבירות מדינות במערב לארגונים פלסטיניים, כספים המנוצלים לפעילות דה־לגיטימציה מובהקת לישראל ולעתים גם כספים הזולגים לארגוני טרור.

ח״כ השכל אמרה לקראת הכנס כי מדובר בבעיה אסטרטגית למדינת ישראל וכי חשוב לפעול נגדה, וב-NGO Monitor בירכו את חברת הכנסת על הכינוס שיזמה בנושא ואמרו כי יש לפעול כדי למנוע את מימון הפעילות האנטי־ ישראלית בקרב ידידותיה במערב.

הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם NGO Monitor