עמותת ה.מ.ה החלה להעביר קורס פרקטי ומקצועי שייתן להורים ולמטפלים כלים לזהות סיטואציות אלימות בכל מיני תחומים הנוגעים לילדים, כולל כיצד לנהוג בעת חשד לתקיפה מינית, כאשר התנהלות נכונה במקרה זה היא קריטית. עמותת ה.מ.ה היא ארגון סיוע חירום בזמן אמת לתינוקות, ילדים ונוער במצבי קצה באמצעות מתנדבים ומתנדבות, המקבלים פניות 24/7 לליווי במקרי חירום ־ כמחלצים, כאנשי סייבר ועוד.

מתנדבי הארגון מוזעקים לבתים, לפנימיות, לרחוב ולכל מקום שבו יש חשש מהותי לחייהם של ילדים, הדורש התערבות מיידית וסיוע. צוותי החירום מורכבים מנשים ומגברים שלחלקם גם יש רקע טיפולי וביטחוני, בהתאם לקריאה. את העמותה הקימו חיה ואריאל פולק לפני כשבע שנים, וכיום הם מרכזים עשרות מתנדבים. כעת, לאור ריבוי מקרי האלימות במשפחה, נעדרים, תקיפות מיניות וחשש לחייהם של ילדים ־ החליטו בעמותה על ההכשרה.

הקורס, בן עשרה מפגשים, יאפשר למשתתפים מכל הארץ ללמוד את הסימנים ונורות אזהרה בכל הנוגע לחשד של אלימות בקרב ילדים ונוער, פגיעות חמורות במשפחה, סמים, בריונות ברשת, מצבי קיצון של סחיטות סייבר ועוד. לצד זאת, ילמדו המשתתפים כיצד לנהוג בעת תקיפה מינית - כשהזמן והתגובה המיידית הם קריטיים להמשך.

בקורס יפגשו המשתתפים אנשי מקצוע מהשטח, אלו שנמצאים שם יום־יום בסיטואציות המורכבות, וישמעו ממקור ראשון על אותם מקרים וסימנים שיש לשים אליהם לב. לצדם יפגשו המשתתפים קציני משטרה בתחום הנוער והמודיעין, עיתונאים, רופאים ופסיכיאטרים, וכן אנשים שהיו שם, באותן סיטואציות אלימות, שיספרו על הסימנים המתריעים כשאף אחד לא סייע.

בעמותה מדגישים כי הקורס מיועד לכל מי שרואה צורך להבין את אותן סיטואציות מורכבות במציאות האלימה שבה אנחנו חיים, להורים שרוצים לקבל את הכלים הללו, לאנשי מקצוע כמו עובדות סוציאליות, אנשי הוראה, יועצות בבתי ספר ועוד. "בסוף הקורס, למעשה, יקבלו המשתתפים ארגז כלים שלם להתמודדות עם סיטואציה מורכבת, ואיך לפעול בלי לסכן את עצמנו או את הסביבה לאור החשיבות הרבה של דיסקרטיות ואמון הנדרש בנושא", אומרת חיה פולק, מייסדת ומנכ"לית עמותת ה.מ.ה.

עוד היא מוסיפה: "אנחנו רגילים כבר למציאות של הקפצות לליווי תינוקות, ילדים ונוער למרכזי חירום, הגעה למקרים של תקיפה מינית כשיש לפעול באופן רגיש ומיידי, ותמיד תמיד עולה השאלה כשהכל שוקע, איך לא ידענו? השאלה עולה לא מעט מאנשי הצוות החינוכי במוסד שבו הילדים שוהים, או ממטפלים מקצועיים שלפעמים בעצמם לא שמים לב.

"זו בדיוק הסיבה שכל אחד ואחת מאיתנו, לא רק אנשי מקצוע, חשוב שיידע את הסימנים והנורות האדומות של ילד או ילדה שאולי חווים אלימות ־ כי התעלמות היא לא הפתרון, וכך גם לא המחשבה שמישהו אחר כבר יעזור. אם אנחנו לא נהיה שם, מעגל האלימות ימשיך להתקיים".