יום השואה הוא ללא ספק מועד המציף שאלות מהותיות וערכיות שרבים מתחבטים בהן: האם אנחנו, כאזרחים פרטיים, עושים מספיק לטובת אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל שהולכת ומתכווצת באופן טבעי, מידי יום? האם אנחנו נותנים יד ומסבירים פנים לקשישים והאם יש עוד מה לעשות בנושא ולתרום?
אחד הפרוייקטים החברתיים היפים, שראוי לתת להם את הבמה ביום החשוב הזה של 'יום השואה והגבורה', הוא פרוייקט 'תן כבוד' של ארגון 'איחוד הצלה'. הארגון שהוקם בשנת 2006, כארגון מושתת מתנדבים ומטרתו מתן מענה רפואי ראשוני על מנת להציל חיים, עבר כברת דרך ארוכה ועד היום גוייסו לשורותיו כ – 6,200 מתנדבים ומתנדבות הפעילים בכל אזורי הארץ.
פרוייקט 'תן כבוד', שמנוהל על ידי מר אריאל בן דוד, נועד לתת מענה רפואי וחברתי לאוכלוסיית ניצולי השואה ואזרחים ותיקים בישראל, מרביתם עריריים. כחלק מהפרוייקט המתנדבים מגיעים אחת לשבוע לבתי הקשישים, בודקים להם מדדים רפואיים, יוצרים ידידות אישית ובכך גם מפיגים את בדידותם.
"המתנדבים שלנו, ניתן לומר, כאילו ומאמצים את האוכלוסייה בה הם מטפלים. מעבר לבדיקות המדדים שהם עושים להם באופן קבוע, אחת לשבוע, הם גם לוקחים אותם, במידת הצורך, לבדיקות רפואיות, לקניות ועוד. הם גם מסייעים בפרוצדורות של מילוי טפסים מול קופות החולים וכדומה. גם הקשישים עצמם מחשיבים את המתנדבים כבני משפחה ומתעניינים בחייהם", מציין בן דוד.
מתי הושק פרוייקט 'תן כבוד'?
"הפרוייקט הושק בשנת 2013. הגדילה המשמעותית שלו, אפילו ההכפלה שלו, היתה בתקופת הקורונה".
היכן הוא פעיל כיום?
"הפרוייקט פעיל בלמעלה מ – 50 רשויות ובו כ – 1,000 מתנדבים המשתתפים בפרוייקט 'תן כבוד'. כל המיזם הזה נעשה באופן התנדבותי, וכמובן שהוא חינמי לחלוטין. בכל אזור יש רכז ממונה שיוצר קשר עם ניצולי השואה והאוכלוסייה הקשישה שזקוקה לסיוענו. הרכז ממנה את המתנדב המתאים ביותר להתנדבות אצל האזרח הוותיק לפי מוצא, שפה, מגדר ומגזר. כמובן שהמתנדבים והמתנדבות שלנו עוברים הכשרה מתאימה. כיום אנחנו עושים שיתוף פעולה גם עם ארגון IMPACT כשהרעיון המרכזי הוא לחבר את הצעירים לאוכלוסייה המבוגרת. אנחנו נותנים מקום גם לחיילים משוחררים להתנדב בפרוייקט והם בין היתר זכאים למלגה על ידי קרן שמסייעת".
ענייני רווחה יכולים להיות קשים כשנתקלים בהם פנים אל מול פנים, שלא דרך הפילטר של מסך הטלוויזיה או בעיתונות?
"בהחלט. לא אחת סייענו גם באמצעים. חילקנו תנורי חימום, שמיכות, סיפקנו מזון ואף ערכנו שיפוצים קלים בבתי הקשישים. אתן לך דוגמאות, במבשרת ציון מתנדבת שלנו הגיעה לניצול שואה ובכל הבית שלו היו סדקים עצומים והייתה שם סכנה ממשית. אז כתוצאה מהערנות שלה פינו את כלל הדיירים בבניין, נערך שם שיפוץ מקיף ולבסוף הדיירים חזרו - לא ניתן לדעת כיצד זה היה מסתיים ללא הביקור והערנות שלה. במקרה אחר, מתנדב שלנו, שהגיע לביקור אצל קשיש ניצול שואה ומצא אותו חסר הכרה, שכוב על הרצפה. הוא העניק לו טיפול ראשוני מיידי, ולאחר מכן הוא פונה לבית החולים. לשמחתי הסיפור הזה הסתיים בטוב כשהקשיש החלים ושב לבייתו".
האם יש הבדלים התנהגותיים או רגשיים בין קשישים ניצולי שואה לקשישים שאינם?
זו שאלה דינאמית וקשה לתת עליה תשובה חותכת. מה שכן, אחד המאפיינים אצל ניצולי שואה הוא, שרבים מהם נותרים לבד, עריריים. יש מבינהם כאלה ללא משפחה בגלל מאורעות העבר, מה שאצל קשישים אחרים, בדרך כלל, פחות בולט. כתוצאה מכך נוצרים קשרים הדוקים בין ניצולי השואה למתנדבים, שלפעמים הופכים לכל עולמם".
אחת מניצולות השואה, הגברת ג'ני רוזנשטיין, מעידה עד כמה השרות הזה הוא בעל ערך לחייה: "אני משתמשת בפייסבוק. דרך הפייסבוק הגעתי ל'איחוד הצלה' והם שלחו לי בחורצ'יק ממש נחמד בשם דניאל. הוא סטודנט לרפואה. הוא בא אלי ונתן לי כוחות, אני הייתי בדיכאון. כיום הוא בא אלי פעם בשבוע, עושה לי בדיקות דם, בדיקות רמת סוכר ומשקל. בכל פעם שהוא מגיע זה מרים לי את המורל", עוד הוסיפה ג'ני, "אין לי נכדים ודניאל הוא כמו נכד בשבילי. אני מתייחסת אליו כמו אל נכד שאין לי והוא בחור נפלא, ורק שימשיך עם לב טוב ופתוח".
אריאל, האם ניצולי שואה ואזרחים ותיקים עדיין יכולים לפנות אליכם?
בהחלט, ויותר מנשמח. הם יכולים לטלפן למרכז שלנו במספר: 02-6220368 או לשלוח לנו דואר אלקטרוני ישירות לכתובת: [email protected]