יונתן שמריז חתם את טקס הזיכרון לטבח ה-7.10 בפארק הירקון: "הבטחתי לעצמי - אנחנו נקום!"

יונתן שמריז, אחיו של החטוף שנהרג בשוגג אלון שמריז ז"ל, ממייסדי "קומו" וממייסדי הטקס, אמר הערב בטקס הזיכרון הלאומי של משפחות שבעה באוקטובר: "היום לפני שנתיים, ישבתי בממ"ד עם אישה בהיריון וילדה שחגגה יומהולדת שנתיים. ביד אחת החזקתי את הידית, וביד השנייה סכין, כדי לחתוך את עוגת יום ההולדת וגם כדי להגן על עצמנו.  אז קיבלתי הודעה מאחי עידו, שסיפר איך נלחם מול עשרות מחבלים,
וראה את החברים הכי טובים שלנו נהרגים.  אחרי כמה שעות אחי הקטן אלון כתב לי שנכנסו אליו מחבלים לדירה. הספקתי לכתוב לו שאני אוהב אותו, ומאז לא דיברנו. כבר שם, בממ"ד, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום!".

"יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם. עם ישראל הלביש אותנו, האכיל אותנו ונלחם עלינו. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. אלון אחי הגיבור, נהרג אחרי שעשה את הבלתי אפשרי. כשקיבלנו את ההודעה, קיוויתי למות. לא מצאתי משמעות לחיים.
שלושה שבועות אחר כך, נולד לביא. הבטתי בו ו-ביהלי, והבטחתי לעצמי: אנחנו נקום!".

סמל אריאל סוסנוב ז"ל נפל בנובמבר 2024 בשטח כינוס באביבים. בת זוגו עטרה סינטון סיפרה בסרטון לזכרו בטקס הזיכרון הלאומי: "אני לא יכולה לתאר את התחושה מה זה להתפלל, לקרוא תהילים ולבקש מאלוהים בכל הכוח שהבן אדם שאתה הכי אוהב בעולם רק נפצע". סינטון הקימה לזכרו את פרוייקט "The Flowers Man" של חלוקת פרחים לחיילים "לא משנה איפה הוא היה בעזה או בלבנון הוא היה דואג שהפרחים יגיעו אלי, ככה מעגלי האהבה מתרחבים וזה משהו שאנחנו כל כך צריכים עכשיו".

גלית דן, איבדה את בתה, נויה דן ואמה, כרמלה דן, שנרצחו בניר עוז, אמרה בטקס המשפחות: "שוב אוקטובר! וזה היום השבע מא֫ות שלושים ואחד לַאסוננו. לאסון וּחְורבן הבית שלי, וניר עוז. שנתיים שאתן לא כאן, שנתיים מהיום הארור שקיבוץ ניר עוז הפך לִשדה קטל, והעוטף - לִשדה קרב. שנתיים מהיום שהפכתי לאימא שַכולה וּבֿת יתומה. וַעדיין אני לא מֵבינה מה קרה שם בִּכלל, במקום הכי בטוח... בממ"ד...

"נויה שלי, הִשארת לי הודעה ואמרת: אימא, היה בום גדול...אימא'לה... ולי לא היו מילים אז, וגם עכשיו אין לי מילים לענות לך. תידרש עוד הרבה עבודה קשה כדי להחזיר את האמון שיש מי ששומר, שיש על מי לסמוך, שאפשר לחוש ביטחון.