לדבריה, "אי אפשר לתאר את המצב שאנחנו נמצאים בו, שבורים, גמורים. יש לי בבית שלושה ילדים: אחד בן 9, אחד בן 6 ובת חודש וחצי".
עוד הוסיפה בכאב: "יומיים לפני חגגנו - לא ידענו שזאת הייתה מסיבת הפרידה. דיברנו בבוקר רגיל, עשינו גם שיחת וידאו עם הבת הקטנה. יומיים לפני האירוע הזה עשינו מסיבה גדולה ביום שישי, נולדה לנו בת והזמנו מעל ל60 אנשים ו20 ילדים, ולא ידענו שזאת הייתה מסיבת הפרידה, מסיבת פרידה מכולם".
"איך את שומעת מה קורה?" נשאלה, היא השיבה: "פתאום קיבלתי טלפון מבת דודה שלו ששאלה איפה עדנאן, עניתי הוא בעבודה. היא אמרה לי 'תשמעי, אני לא רוצה שתפחדי אבל שמעתי שמישהו ממשפחת אסעד נפל'. ישר עיכלתי ואמרתי שאבדוק את העניין ואחזור אליה - התקשרתי אליו והוא לא ענה לי. התחלתי לחשוב אולי הוא נפל, שבר את הרגל, הראש, היד... אני לא יודעת. אבל לא חשבתי שהוא לא בחיים".
בנות זוגם של לוחמי אש פנו לנציב הכבאות בבקשה שיפעל להסדרת תנאיהם והכרתם כאנשי כוחות הביטחון, על חוסר ההכרה בנשות הכבאים, והרצון בקבלת קצבאות אמרה אסעד: "הנציב הבטיח לנו שאנחנו צודקות. כל אחת מפחדת על בעלה. בשנה שעברה היה את לוחם האש שנפל ביער, זה חבר של בעלי, ולפני שבועיים היה לו טקס בצפת. בעלי נסע ואמר לי שהוא חייב לנסוע כי זה חבר שלו ולא ידעתי שעדנאן הוא הדור הבא".
סראא הדגישה: "כל הנשים אנחנו במאבק עכשיו, אנחנו במאבק חבל על הזמן. אפילו הלוחמים מתקשים לעבוד, הולכים לעבודה בלי כוח עם מצב נפשי על הפנים. עדנאן עשה את העבודה שלו, רצה לעזור לאנשים. עדנאן הקריב את חייו - מי יציל אותנו עכשיו? אני ועוד שלושה ילדים מי יציל אותנו עכשיו?".
"לא משנה עם מדים או בלי - תכירו בהם כחללי כוחות הביטחון. דיברתי עם כל לוחמי האש בתחנה, הם אמרו לי שזאת הזכות שלהם. אבל חייבים להכיר אותם כחללי כוחות הביטחון", סיכמה.
התרעות פיקוד העורף