החטופות שחזרו מהשבי בעזה מספרות על הרגעים הקשים: "החמצן הלך ואזל"

יוכבד ליפשיץ, בת ה-85 ששוחררה משבי החמאס אחרי 17 ימים, שיתפה: "במנהרות לא ישנתי כמעט. הייתה לי בעיה עם המזון ובימים האחרונים אני חליתי. פחדו שאני אגרום למגיפה במנהרות. כל יום הוא קריטי גם בגלל התנאים, והתנאי מחייה שם הם מאוד קשים והחמצן בתעלות הולך ואזל. והפחד מהמלחמה שהם ינקמו בחטופים שלנו. תמות נפשי עם פלישתים, זה מה שהם יעשו. אני פוחדת שכל יום, יש שם עוד חברים בני 85, ויותר צעירים שלא יעמדו בלחץ הנפשי והבריאותי. והחובה המוסרית של הממשלה הזו להחזיר אותם מיד בלי היסוס הביתה".

דניאל אלוני, ששוחררה יחד עם בתה אמיליה אלוני בת ה-6 אחרי 49 ימים סיפרה: "ב-7 באוקטובר נחטפנו בברוטאליות מהבית שלנו, הבנות שלנו ראו דברים שילדים בגיל הזה, או בכל גיל בכלל לא צריכים לראות. סרט אימה, אתה מרגיש שאתה רוצה לצבוט את עצמך ולהתעורר מהסרט הזה, אני מדברת ואני רועדת. זה היה מבעית, זה היה מפחיד. אין סדר יום, אין כלום, ישנים בוכים, כל יום נוסף שעובר הוא נצח שלא נגמר. גיסי עדיין שם, אח שלו, בת זוגתו ואח שלה, ואנשים שם בסיכון , אנשים יכולים למות כי הם החליטו פשוט לרצוח אותם".

יפה אדר, בת 85 ששוחררה אחרי 49 ימים, פנתה לממשלה וביקשה להחזיר את כל החטופים שנשארו בשבי: "אני הייתי בתופת הזו, אני מבקשת, מתחננת, מכל מקבלי ההחלטות תוציאו את הילדים, תוציאו את כולם. זה לא קל, לא להם ולא למשפחות. אני קוראת מפה ואני חושבת שאני אולי אהיה פה לעוד הרבה אמהות וסבתאות שמבקשים את אותה בקשה, שחררו את הילדים, עכשיו! עכשיו אני רוצה לראות אותם. לא כשאני אהיה בארון".