באילו מסמכים וציוד רפואי כדאי להצטייד? אילו חיסונים נדרשים לכל מקום? ומה כדאי לברר רגע לפני שאתם יוצאים לשדה התעופה? לפניכם המדריך המלא לחופשה בריאה ושקטה בחו"ל.
1. הכניסו לטלפונים של בני המשפחה את מספרי מוקדי החירום במדינת היעד (למשל: ארה"ב, קנדה ומקסיקו – 911).
2. בררו באמצעות חברת הביטוח שלכם אילו שירותי רפואה נמצאים בכל יעד, מסלול ובית מלון שבו תשהו. חלק מחברות הביטוח מפרטות את רשימת רופאי הילדים ורופאי המשפחה שדוברים את שפתכם ומכוסים בביטוח שלכם.
3. קופות החולים בישראל מאפשרות לכם להצטייד בתרופות בסיסיות לשעת חירום. אלה כוללות משחות לגירוד או פריחה, טיפות לדלקת עיניים ואוזניים, אבקת מינרלים לטיפול בהתייבשות, תרופה לתולעים, ואפילו משטח גרון לבדיקת הימצאות חיידק סטרפטוקוק, ערכה לבדיקת קורונה ושפעת ובדיקה מהירה לדלקת בדרכי השתן. הצטיידות בתכשירים אלה תחסוך לכם כאב ראש וריצות בחיפוש אחר רופא או בית מרקחת.
4. אל תשלחו את כל התרופות במזוודה. הקפידו לארוז את כל התרופות שלכם לכל תקופת הנסיעה פלוס כמה ימים נוספים בתיק היד. עליכם להצטייד גם במכתב מרופא המשפחה באנגלית המציין שאתם משתמשים בתרופות כרוניות (כמו זריקות אינסולין לחולי סוכרת).
5. ישנן תרופות שאסורות בחלק ממדינות היעד. כך למשל קנאביס רפואי אסור בשימוש במדינות רבות. תרופות אחרות שאסור להכניס בחלק מהמדינות כוללות גם תרופות לשיעול המכילות קודאין, תרופות אופיאטיות לשיכוך כאבים, ואפילו תרופות למיגרנה.
6. אם אתם מתכננים נסיעה למזרח הרחוק, למרכז ולדרום אמריקה או לאפריקה, מומלץ לגשת למרכז רפואת מטיילים באזור מגוריכם ולקבל את החיסונים המומלצים, הנחיות לגבי כללי זהירות ספציפיים ומידע על שירותי הרפואה המקומיים ומחלות נפוצות. במרפאת מטיילים תקבלו גם הנחיות לטיפול מונע למלריה, ומרשם לאנטיביוטיקה שרצוי שיהיו עמכם בנסיעה.
7. כדאי לזכור שיש הבדל בין מטיילים שנוסעים לתקופה ארוכה עם תוכניות לינה לא מוגדרות, לבין אלה שנוסעים לתקופה קצרה, לטיולים מאורגנים או למלונות פאר. התרמילאים מוגדרים מראש כמטיילים בסיכון גבוה, ולכן מקבלים יותר חיסונים. בסיכון גבוה נמצאים גם אנשי עסקים בביקורים חוזרים, או מבקרים למשך יותר מארבעה שבועות. אלה הנוסעים לתקופה קצרה, שוהים בבתי מלון ואוכלים במקומות בעלי היגיינה גבוהה זקוקים לפחות חיסונים.
8. את הבעיות הרפואיות העיקריות שאורבות למטיילים בארצות העולם השלישי אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מחלות שעוברות בשל היגיינה לקויה של מזון ומים, ומחלות שעוברות בעקיצות יתושים. ככלל, כל מקור מים עלול להיות מזוהם בטפילים, בחיידקים ובנגיפים, ולכן אין לשתות מי ברז גם במלונות מפוארים. גם את השיניים רצוי לצחצח במים מטוהרים. את המים מטהרים בהרתחה, בעזרת תמיסת יוד או עם כדורי כלור.
כדאי לזכור שגם בקבוקי מים מינרליים סגורים לא מבטיחים שהמים אכן נקיים. בעניין זה שתייה תוססת תהיה בטוחה הרבה יותר, שכן תהליך ההתססה מונע התרבות של חיידקים, נגיפים וטפילים. אם חשבתם להקפיא את המים או להוסיף קוביות קרח למשקה שלכם, כדאי שתדעו שההקפאה לא קוטלת חיידקים ונגיפים. לכן גם מומלץ להימנע משלגונים שמקור המים שמהם הוכנו לא ידוע.
באשר למזון, אוכל מבושל וחם (כולל בשר) תמיד בטוח יותר ממזון קר, כיוון שהחימום הוא בעל אפקט מחטא. כך למשל אכילת ירקות חיים עלולה להיות מסוכנת, שכן יש חשש שהירקות גודלו באמצעות מי שפכים. לכן מומלץ לאכול ירקות מבושלים במקום סלטים טריים. פירות עם קליפה מוגנים ואין סכנה באכילתם.
הבעיה השכיחה ביותר בקרב מטיילים לארצות אקזוטיות היא שלשול. כדי להימנע מכך שמרו על היגיינה מקסימלית, שכוללת שטיפת ידיים אחרי כל ביקור בשירותים ולפני אכילה. מומלץ להצטייד בתכשירים לניקוי ידיים שמכילים אלכוהול ומתאדים במהירות. במרפאות המטיילים ממליצים להצטייד בטיפול אנטיביוטי למקרה של שלשול חמור. מנגד, מומלץ שלא להשתמש בתרופות עוצרות שלשול, כיוון שהתרופות האלה מאריכות את משך קלקול הקיבה ומונעות את פליטת המזהמים החוצה מהגוף.
9. אם אתם נוסעים לאזור נגוע במעופפים, זכרו שישנם יתושים מעבירי מחלות העוקצים דווקא לאחר שקיעת השמש כמו יתושי מלריה, ולעומתם יש יתושים העוקצים בעיקר ביום כמו יתושים מעבירי קדחת דנגי וזיקה.
בזמן השהות בחדר הקפידו לסגור את רשת החלון או להתכסות בכילה. התכשירים המומלצים לדחיית יתושים הם אלה שמכילים Deet, שהוא החומר הפעיל נגד יתושים. ודאו שריכוז החומר הוא לפחות 25%.
מקדימים תרופה: מפת החיסונים המלאה
הווירוס הזה עלול להדביק גם דרך צריכת מוצרי חלב שלא עברו פסטור. מאחר שהווירוס אינו קיים בישראל, החיסון נגדו אינו כלול בחיסוני השגרה של טיפת חלב. החיסון מומלץ למי שמבקר באזורים הנגועים בקרציות, ובמיוחד ביערות, צדי נהרות, ביצות וסבכי שיחים באזורים עד גובה 1,400 מטר. הקרציות פעילות בחודשים אפריל עד נובמבר, ועלולות להדביק גם דרך בגדים. בנוסף יש להתגונן על ידי לבישת ביגוד ארוך, ובסוף הטיול לבדוק נוכחות קרציות על הגוף. מומלץ לא לצרוך מוצרי חלב לא מפוסטרים באזורים אלה.
מניעה: ליוצאים לאזורים האלה מומלץ לשקול קבלת חיסון המגן מפני המחלה. החיסון, שניתן מגיל שנה בהזרקה לשריר הזרוע, זמין בארץ במרפאות מטיילים, וניתן בשתי מנות בהפרש של שבועיים עד ארבעה שבועות. החיסון מחזיק בגוף כעשר שנים ככל הנראה, שלאחריהן צריך לקבל מנת דחף נוספת.
מניעה: החיסון נגד הפטיטיס A חשוב ביותר לכל היוצאים לארצות הללו. מומלץ לקבל זריקה אחת לפני הנסיעה, שמגינה באופן מלא זמן קצר לאחר קבלת החיסון. מומלץ לחזור ולקבל זריקה נוספת אחרי 6־12 חודשים, מה שייתן לנו הגנה לשנים ארוכות. אנשים שקיבלו בעבר את החיסון המלא (שתי זריקות) או שחלו בעבר בצהבת A לא צריכים לקבל חיסון.
מניעה: החיסון נגד הפטיטיס B מומלץ לכל מי שנוסע לארצות העולם השלישי, ובמיוחד למי שנוסע לתקופה ארוכה, מתכנן לקיים מגע מיני לא מוגן, עובד בשירותי הבריאות או חשוף לפציעות. החיסון ניתן בשלוש מנות, כשהמרווח בין החיסון הראשון לשני הוא כחודש, והשלישי ניתן אחרי שישה חודשים. כחודש לפני הנסיעה מומלץ לקבל את שתי הזריקות הראשונות, וכעבור חצי שנה להשלים את השלישית, שמעניקה חיסון לשנים ארוכות. החל משנת 1992 נכנס החיסון לשגרת החיסונים בישראל, לכן מי שקיבל את החיסון המלא לא צריך להתחסן שוב.
מניעה: החיסון הקיים בארץ ניתן בזריקה אחת ותוקפו כשנתיים. הוא מומלץ לנוסעים להודו ולנפאל לכל זמן שהוא, ולנוסעים לארצות אקזוטיות אחרות לתקופה של יותר מחודש (רשויות בריאות רבות ממליצות חיסון זה לנוסעים לעולם השלישי לכל פרק זמן שהוא). כיום יש בארץ גם חיסון הניתן בכדורים. מדובר בשלוש טבליות שנלקחות במרווח של אחת ליומיים.
התרופה הזמינה בארץ למניעת המחלה היא מלרון - כדור שנלקח פעם ביום עם האוכל, החל מיום לפני הכניסה לאזור הנגוע במלריה ועד שבוע אחרי היציאה ממנו. חסרונה העיקרי הוא מחירה הגבוה, אם כי מחיר זה ירד לאחרונה. במקרה שאין אפשרות ליטול אותה, עשוי רופא המטיילים להמליץ על דוקסילין - תרופה אנטיביוטית שמשמשת גם למניעת מלריה וניטלת פעם ביום. ניתן להתחיל בנטילת הכדורים יום לפני הכניסה לאזור הנגוע ולהמשיך עד חודש אחרי היציאה ממנו.
החיסון ניתן בזריקה אחת ומומלץ לקבל אותו עשרה ימים לפחות לפני הנסיעה. תוקפו של החיסון עשר שנים, ואפשר לקבל אותו רק במרכזים מורשים לרפואת מטיילים. החיסון מכיל נגיף חי מוחלש, ולכן אי אפשר לתת אותו לאנשים שלוקים בהפרעות במערכת החיסון, לאנשים שמטופלים בסטרואידים, לחולי סרטן ולנשים בהריון. אצל אנשים בריאים נדיר שהחיסון יגרום לתופעות לוואי, אם כי בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65) יש דיווחים על תחלואה כתוצאה מהחיסון.
הנגיף דוגר בגוף שלושה עד 12 ימים, לפני התפתחות הסימפטומים. תחילת המחלה מתבטאת בחום, פריחה, כאבי פרקים ואודם בעיניים. במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כמו תסמונת גיאן בארה, הגורמת לשיתוק. לרוב המחלה קלה. הסכנה המרכזית כתוצאה מההדבקה של נשים בהריון היא פגיעה קשה בעובר, הכוללת חוסר התפתחות המוח. לא קיים חיסון נגד הנגיף, וגם אין תרופה. הדרך היחידה להתמודד עמו היא להתמגן בפני היתושים.
התרעות פיקוד העורף