ברגע שמיקי ראה את הים הוא התחיל לבכות. מיקי, לוחם צה"ל שנפצע במבצע חומת מגן, הגיע לאי נידח למדי בפיליפינים בשם שירגאו יחד עם משלחת מיוחדת שכללה 12 נכי צה"ל.
ריטריט הגלישה הזה נועד לעיבוד חוויות לחימה טראומטיות. לריפוי. וכשמיקי עמד שם, מול חוף הים הבתולי הזה, הוא נשבר. בארוחת הערב של אותו יום, וכשהוא מחובק ועטוף בידי חבריו, הוא חזר אל האירועים הקשים שעבר, והרשה לעצמו סוף־סוף להתפרק.
"האי הקסום הזה נראה כאילו הוא חלק מגן עדן", מספר אלי גולדשטיין, פצוע מצוק איתן, שהשתתף במסע. "הדגים, הריחות – ובעיקר השקט. השקט שאנחנו, נכי צה"ל, כל כך זקוקים לו אחרי התופת שעברנו בקרבות".
רגע לפני פסח הגיעה המשלחת הישראלית הראשונה לשירגאו. מלבד חובבי גלישה מושבעים, ישראלים רבים לא מגיעים לאי הזה, אבל עכשיו הם, נכי צה"ל, כאן.
"זה לא רק מסע לפיליפינים – זה מסע בחזרה לעצמנו", אומר גיל, שנפצע בפעילות מבצעית חסויה. הלוחמים כאן מעולם לא עזבו את שדה הקרב. עבורם המלחמה היא יומיומית. יש כאן כאלה שנפצעו במלחמת לבנון השנייה ואפילו כמה ממלחמת חרבות ברזל, אבל כשהמנחה מתניה קורדני מבקש מהם לסכם, התשובות זהות. "חזרתי הביתה", "חזרתי לעצמי", ובעיקר – "למדתי ששקט זה לא דבר כל כך רע".
כשאליעד, אחד הפצועים הקשים מצוק איתן, מספר על הקרב שבו נפצע, איך טיל הנ"ט פגע בצוות שלו וכיצד בנס הוא היחיד שנותר בחיים, כולם בוכים יחד איתו. מיטב הרופאים טיפלו בפציעות הגוף, אבל בנפש סירב עד עכשיו לגעת.
גם נועם, לוחם סיירת שהודה כי הקרב של אליעד הוא כאילו גם הקרב שלו, כבר לא מנסה לעצור את הדמעות. "אין יותר צעקות פצועים, אין ריח של גופות ואין תחושה של כאוס", הוא מאשר. "יש ים, יש קבוצה שאני מרגיש בה חלק – ובעיקר יש שקט שכל כך היה חסר לי".
ריפוי מתוך חיבור לטבע
על פי נתוני משרד הביטחון, יותר מ־6,000 נכים חדשים הצטרפו מתחילת מלחמת חרבות ברזל לטיפול אגף השיקום. רבים מהם סובלים מתופעות שונות של הלם קרב ופוסט־טראומה.
באותה ישיבה התכנסו רבים מפצועי צה"ל, וסיפרו על המציאות שהם חווים כדי לקבל הכרה וליווי ממשרד הביטחון. טנא, נכה צה"ל בעצמו ממבצע צוק איתן, הרים את הכפפה. הוא פנה אל קורדני, פסיכותרפיסט גופני המתמחה בטיפול גוף־נפש באמצעות תרפיה בגלישה והים, ושמלווה עשרות נכי צה"ל במהלך השנים האחרונות בהתנדבות מלאה.
יחד השניים החליטו לסייע לנכי צה"ל לחזור לחיים דרך הגלישה – וללא עלות. הרעיון היה ריטריט של עשרה ימי גלישה בפיליפינים, שם הלוחמים ישתפו בחוויות הקשות שחוו, ילמדו ויטופלו במלון המיוחד שהוקם והותאם במיוחד לצורכיהם השונים.
"כבר שנים שכולנו שומעים על המציאות הבלתי הגיונית ועל דרך החתחתים שנכי צה"ל עוברים עד שמאשרים את זכאותם", אומר טנא. "כמי שהגלישה מוסיפה לו לחיים רוגע ושלווה, הרגשתי שנכון יהיה לנסות להטיס כמה שרק אוכל לפיליפינים. הניתוק, השקט ובעיקר האיזון הפנימי בין ים לשמיים וגוף לנפש הם התרופה הטובה ביותר שצריך להעניק לאותם 'מצויני צה"ל', כפי שהיטיב לכנותם הרבי מליובביץ'".
טנא מדגיש כי "אין כאן שאלה של ימין או שמאל אלא שאלה אחת – האם מדינת ישראל יכולה וצריכה לתת מענה ראוי למי שנלחם עבורה או נפצע. החלטנו להיות אלה שהולכים לפני המחנה ודואגים לאלה שנשארו מאחור. הסיפוק שלנו עצום, והיופי הוא שכל אחד מאנשי הצוות שלנו יודע היטב מה עליו לעשות, ובעיקר יודע איך לשפר למצויני צה"ל הללו את חיי היום־יום".
"המרחב הטיפולי שאנחנו מציעים מיועד לאנשים שפוגשים מצוקות שונות בחייהם כמו חרדות, טראומה, חוסר שקט פנימי, תקיעות בחיים, בעיות בזוגיות, דיכאון, קשיים רגשיים, וכן גם התמודדויות גופניות כמו כאבים כרוניים, בטן נפוחה, מיגרנות וכאבי ראש", מספר קורדני.
"ריטריט מסע 'תדר ים' הוא ריפוי שהגיע מתוך החיבור בין הנפש לטבע. בשנים האחרונות החיבור לים בקרב אוכלוסיות במצוקה נהיה חלק בלתי נפרד בשאיפה לאיזון. ההבנה שהים עוזר להביא לידי ביטוי תחושות ורגשות עמוקים בדרך לא מילולית היא משמעותית מאוד".
הפרויקט "תדר ים & לאיה סרף" מיועד לחיילי ונכי צה"ל יחד עם שאר כוחות הביטחון מכל המגזרים והדתות, והריזורט המפנק שנמצא על החוף מכיל גם אוכל כשר. "הריטריט מלווה על ידי צוות מדהים - גם ישראלים וגם מקומיים, מדריכי גלישה, צלמים שילוו את החבר'ה לאורך כל הגלישה, שף פרטי ישראלי, מטפלים ונהגים", מוסיף קורדני. "הכל כדי לאפשר לנכי צה"ל המופלאים לעלות על הגל - בים ובעיקר בחיים עצמם".
הנהלת המלון שבו התארחו נכי צה"ל בחרה בשם מיוחד המבטא את התחושות של הבאים בשעריו. בטאלוג, אחד הדיאלקטים בפיליפינים, משמעות השם Laya היא "לצאת לחופשי". לאיה סרף ריטריט – חברת בת של האפינס פיליפינס, שבבעלותה רשת ריזורטים ומסעדות – נוסדה על ידי ברק משה, גולש ישראלי וכדורגלן עבר. החברה, שממוקמת בשירגאו, שמה לה למטרה להוציא טיולי גלישה לאי עבור קבוצות מישראל ומהעולם.
משה, שסומן תחילה כאחד הכישרונות הבולטים במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, עזב את ישראל ב־2015 ועבר לעולם הגלישה. בעשור האחרון הוא מתגורר בקליפורניה, שם השלים את לימודיו.
״קליפורניה ממש עיצבה אותי כגולש", הוא מספר. "המים הקרים והעכורים לצד גלים ארוכים גרמו לי ללמד את עצמי המון. הגלישה באמת משליכה על החיים הפרטיים שלנו. החזון שלי היה להקים פלטפורמה לטיפול בבעיות נפשיות, טראומות וביטחון עצמי ירוד. מה שקורה בגן העדן של שירגאו הוא בגדר חלום שאני לאט־לאט מגשים״.
מרגישים חלק
"לפני חודשיים פנה אליי טנא, חברי הטוב, והציג לי את הרעיון. נדלקתי. בתור אחד שהשתתף בהרבה משלחות, אני מאמין שהחוויה החדשה בפיליפינים, יחד עם הטיפול בגלישה, יעשו נפלאות למצויני צה"ל. הרובד המרכזי והחשוב הוא שהמשתתפים מעידים שבפעם הראשונה הם הרגישו חלק, שהם באותה סירה עם חברים שעברו סיטואציות דומות. החוויות שהם צוברים יחד יוכלו לעזור להם בעתיד.
"משתתפים במשלחות אחרות העידו בעבר שבזכות הניתוק הם הצליחו להיפתח, לשמוע את עצמם ובעיקר לחזור ולחיות עם הנכות ועם הפוסט־טראומה. מדובר בחוויה גדולה שמצילה נפשות".
"כמי שלחם בעצמו ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, לצערי אני מבין היטב את ההשפעה של המלחמה על עקומת החיילים הלוקים בפוסט־טראומה. היוזמה הזו תאתר את הלוחמים שלא יוכלו למצוא טיפול במסגרות הרגילות – ותחזיר אותם לחיים".
התרעות פיקוד העורף