ערב יום השנה לטבח, התקיימו טקסי זיכרון מרכזיים בעוטף עזה, לזכר הנרצחים ובתפילה לשובם של החטופים. הקהילות שבורות, אך נחושות להיאחז בתקווה ולהמשיך לחיות בצל האסון. הטקסים התקיימו בנתיב העשרה, מועצה אזורית אשכול ובקיבוץ ניצנים.
"בשבעה באוקטובר רצחו את הפרח הכי מוגן שלנו את נורית, נרצחו זוגות זוגות בלהה וקובי, איילת ושלומי, רותי ואריה", אמר לוי בכאב. "חוויק שנרצחה באכזריות, במושב אותו ייסדה וטיפחה, נהרגו ונרצחו בשדה הקרב למעננו, הגיבורים שלנו".
לוי המשיך להזכיר את הלוחמים והאזרחים שיצאו להגן על חבריהם ונהרגו בקרב. הוא סיפר על עדי בהרב שעזב את ביתו באפרת כדי להילחם למען הקהילה, על אורן שטרן שנפצע קשה אך המשיך להילחם, ועל יגאל וקס שיצא לשמור על הסביבה עם מצ'טה.
הנאום נגע גם לתחושת הכעס שחשים תושבי העוטף, כעס על המדינה והצבא שלא הצליחו להגן עליהם כראוי. "אני כועס על כולם, על המדינה, על הצבא, על בורא עולם, כי השבר הוא ענק", אמר לוי. אך לצד הכעס, קרא לוי לראות גם את האור, ולעסוק בבנייה ובחלום להגשמה. "ננצור את אהובינו ונדאג שהשורשים שלהם לא יפסיקו לגדול בעולם, שורשים של אהבה, שורשים של שלום, שורשים שמושרשים על ערכי נתיב העשרה".
יפרח הוסיף: "ולמרות הכל, אנחנו עומדים כאן היום, בנתיב העשרה מול דגל ישראל הגדול ביותר בעולם- בשביל לומר שאנו נבנה ונצמח, נזרע ונקצור ונביא תקומה לאזור הדרום עם חקלאות חזקה וקהילות מגובשות".
במועצה האזורית אשכול, שספגה את המחיר הכבד ביותר, נערך הערב טקס מועצתי מרכזי לציון שנה לטבח הנורא. הטקס, שנערך בשעה 19:30, הנציח את 235 הנרצחים מתושבי המועצה, ונשא תפילה לשובם של החטופים בהם 44 תושבי המועצה.
קיבוץ ניצנים קיים גם הוא טקס בו הרכין ראשו והתייחד עם זכר הנופלים ונשא תפילה להשבת החטופים. במסגרת האירועים לציון יום זה, הוקמה גינת זיכרון בה נשתלו כ-1000 פקעות של כלניות ולאחר מכן התכנסו הנוכחים לשיחה עם מכבית מאייר דודתם של גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה כבר 365 ימים.
בקיבוצי הצפון והעמקים נערכו הערב טקסי זיכרון כואבים לנרצחי טבח ה-7 באוקטובר שאירע בנגב המערבי לפני שנה, ולנופלים במלחמת חרבות ברזל, ביניהם 319 חברי ותושבי קיבוצים.
התרעות פיקוד העורף