מחקר שנערך לאחרונה בחן את ההשפעות של מלחמת חרבות ברזל על צעירות וצעירים במצבי סיכון וכלל סקר בקרב 550 צעירות וצעירים בסיכון (בני 18 עד 30), המלווים על ידי התוכנית הלאומית לצעירים במצבי סיכון. מתוכם 24% מתגוררים ביישובי קו העימות ו־14% הם צעירים בסיכון שפונו מביתם במהלך המלחמה.
מהסקר עולה כי ל־33% מהצעירים בסיכון יש חבר או בן משפחה שנהרג במהלך המלחמה, לכשליש יש חבר או בן משפחה שנפצע, ול־12% יש חבר או בן משפחה שנחטף.
עוד עולה כי צעירות בסיכון מדווחות על מצוקה, קשיים חברתיים וחרדה נפשית בשיעור גבוה יותר בהשוואה לצעירים בסיכון. צעירים בסיכון בני 26 ומעלה דיווחו על פגיעה רבה יותר בתחומים כמו לימודים, קשרים חברתיים ומצב רגשי כולל בשל המלחמה, זאת ביחס לצעירים בסיכון בני 18 עד 25.
יותר ממחצית מהצעירים והצעירות שהשתתפו במחקר דיווחו כי זכו לליווי וסיוע מצד גורמים שונים מתחילת המלחמה, מתוכם 76% מעובדים סוציאליים של תוכנית יתד; מחציתם הביעו שביעות רצון רבה מהליווי.
כמו כן נבחנו סוגי הסיוע שצעירים בסיכון זקוקים להם יותר מכל בתקופה זו. 75% דיווחו כי הם זקוקים בעיקר לסיוע כלכלי, 70% הצביעו על סיוע נפשי, 68% – סיוע לימודי וקריירה, 50% – סיוע בדיור, ו־46% סימנו את הסיוע התעסוקתי כסיוע שלו הם זקוקים יותר מכל. 78% מהצעירים בסיכון שפונו מבתיהם ו־74% מאלה שגרים בקו העימות – דירגו את הסיוע הנפשי כקריטי.
פרופ' סולימני אעידן מסכמת: "הממצאים חושפים את אובדן המשאבים והפגיעה בצעירים האלה בעקבות המלחמה. קבוצה זו מלכתחילה פגיעה יותר, ולכן השלכותיה של המלחמה הנמשכת עלולות לסכן את מצבם בבגרות. המענים וההתערבויות הייחודיות שמוענקים להם עשויים לקדם את החוסן שלהם ולמתן את ההשפעות השליליות שאנחנו מזהים".
ד"ר פלדי מוסיף: "בתוך קבוצת הצעירים, אלה מעל גיל 26 ומפוני קו העימות, מדווחים על צרכים ואתגרים רבים יותר, דבר המצביע על צורך ממשי להרחיב את סל המענים".
"על רקע הנתונים הקשים במחקר", הוסיף, "ובמיוחד בשנה זו, התמיכה בחוק דרך סל מענים שנכללים בו יאפשר לאלפי צעירים במצבי סיכון עתיד מיטבי".
התרעות פיקוד העורף