"התאכזבנו מאוד", אמר אור. "לנו ברור שהייתה פה המתה בקלות דעת. השופט אמנם ציין בדבריו את חומרת העבירות של שני הנאשמים, אך בהמשך ריכך את עמדתו והפחית את חומרת העבירה לגרימת מוות ברשלנות". אור מתח ביקורת חריפה על האופן בו התנהל המשפט. "לא הבנתי מהרגע הראשון כיצד יתכן שבאסון כה כבד, בו נספו עשרה בני נוער, מתנהל המשפט בפני שופט יחיד", הדגיש. "מדובר בכ-10,000 עמודי פרוטוקול. שום אדם, יהיה המוכשר ביותר, אינו יכול לקבל החלטה מושכלת בתיק בסדר גודל שכזה".
למרות האכזבה מההכרעה, אור מקווה כי בשלב גזר הדין יוטל על הנאשמים העונש המרבי האפשרי. "החוק מאפשר לשופט לקבוע עד שלוש שנות מאסר על כל אישום, ומדובר בעשר עבירות של גרימת מוות ברשלנות", הסביר. "אמנם ברור שהנאשמים לא ירצו שלושים שנות מאסר, אך אנו נדרוש את העונש המקסימלי האפשרי".
האווירה באולם בית המשפט הייתה קשה במיוחד עם היוודע ההחלטה. "הייתי בהלם באולם", שיתף אור. "הורים פרצו בצעקות, אימהות פרצו בבכי מר. זה היה יום קשה מאוד. אם זו לא המתה בקלות דעת, איני מבין מה כן".
אור חשף פרטים מדאיגים אודות התנהלות המכינה לאורך השנים. "מכינת בני ציון פעלה על הקצה ובאופן מסוכן במשך שנים רבות. זו הייתה שיטת עבודה", טען. "המכינה הייתה מחויבת לדווח על כל אירוע בטיחותי למשרד החינוך, אך הם לא דיווחו על דבר".
לדבריו, רק במהלך השבעה נחשפו עדויות מטרידות מבוגרי המכינה על זלזול שיטתי בנהלי בטיחות. הוא הזכיר אירוע חמור שהתרחש שנה לפני האסון, כאשר קבוצת חניכים נקלעה למצב מסוכן ביום חמסין. "המכינה השתיקה את הסיפור והורתה לחניכים שלא לספר בבית", חשף. "האם מנהל מכינה המסתיר אירוע שכזה מהורי החניכים - זו לא המתה בקלות דעת?"
התרעות פיקוד העורף