בצל הסכם הפסקת האש שנחתם לאחר מעל שנה של לחימה אינטנסיבית בצפון, רבים מתושבי יישובי קו הגבול מנצלים את השקט היחסי כדי לשוב לבתיהם לראשונה מאז פרוץ המלחמה. בין ההריסות והזיכרונות, התושבים פוגשים את מציאותם החדשה – חלקם מול בתים שנפגעו קשות, אחרים מול אתגרים יומיומיים כמו הפסקות חשמל, מחסור במים ובעיות תשתית נוספות. לצד זאת, אתרי הטבע המרהיבים באזור מתחילים להתמלא מחדש במטיילים, מה שמעורר תחושת תקווה זהירה לשגרה.
מיקי אזולאי, תושבת קרית שמונה, לא הייתה בביתה מעל לשנה, ולפני כחודש וחצי - ביתה נפגע באופן ישיר מרקטה של חיזבאללה. השבת, היא ניצלה את הפסקת האש כדי לבקר בביתה לראשונה מאז הפגיעה - ונותרה המומה: ״אי אפשר להיכנס לדירה כי הדלת התעוותה לחלוטין מההדף. אח שלי הגיע כדי לעזור לי לפתוח את הדלת - וזה לקח זמן רב עד שהצלחנו לפתוח אותה. הפגיעה הייתה ישירה – היא פגעה בגג, בקירות, ופיצצה את כל מה שהיה בפנים. הדלת, החלונות, המטבח, החדרים - הכל נהרס ונפגע. בנוסף לכך, מה שלא הרס הטיל - נהרס על ידי הגשם מכיוון שמס רכוש לא אישרו אטימה של הגג ההרוס. זהו מצב מעציב ומרגיז בו זמנית. הכול הרוס, רקוב ומלא עובש״, תיארה את המצב המייאש.
״בהתחלה אמרו ממס רכוש שאפשר לאטום את כל הגג, היה צפי של גשם לכן ביקשתי זאת בדחיפות - ואז אמרו שסותמים רק את החור של הרקטה ולא את כל הגג. לא עשו את זה ולכן הנזקים החמירו עוד יותר. גם במחסן - היכן שנמצאים אלבומי התמונות שלי והחומרים לעבודה שלי, הכל הרוס, הכל רקוב. יש עובש על התקרות, מים זורמים על הקירות, פשוט נהר של מים בתוך הבית. מקווה שכך לא יתנהל המשך השיפוץ הזה. בבית יש סדקים לאורך התקרה ולאורך הקירות. כל התקרה סדוקה״.
בנוסף, אי הודאות משפיעה על ההחלטות היומיומיות: "אני מתלבטת אם לקחת עוד בגדי חורף למלון או להשאיר אותם בבית, כי אני לא יודעת אם אנחנו חוזרים בקרוב או לא. הכול מרגיש תלוי באוויר, בלי פתרון ברור״.
גם בגליל העליון - הנזק כבד מאוד. קיבוץ מנרה, הנמצא על קו הגבול הצפוני ונמנה על יישובי המועצה האזורית גליל עליון, ספג פגיעות כבדות במהלך המלחמה האחרונה. עם 164 נזקים מתועדים – מתוכם מעל 40 מבנים שנפגעו באופן קשה עד קשה מאוד ועוד 30 שנפגעו באופן בינוני – מצא עצמו הקיבוץ הקטן עומד מול אתגרי שיקום עצומים.
פגיעה קשה במערכי האש של הארגון שמצליח להשפיע הרבה פחות על העורף של שטחנו, פגיעה קשה בהנהגה ובפיקוד הצבאי של הארגון, מקשה עליהם מאוד לייצר פו״ש, פגיעה קשה ביכולות ההתקפה הקרקעיות ברדואן וזה אולי הדבר הכי משמעותי, זה ממש הלב של התמרון שביצעתם פה, בתשתיות שלו, באמל״ח שלו וגם בפגיעה בפעילים של רדואן״, אמר.
מעבר לתוכנית הצבאית, במישור האזרחי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי צפוי להגיש תוכנית מקיפה להחזרת תושבי הצפון לבתיהם, שמבוססת על מודל "תקומה". היא צפויה להיות מוצגת לאישור הממשלה בישיבה הקרובה שתתקיים בנהריה. לפי התוכנית, התושבים צפויים לחזור החל מ-1 בפברואר, עם מתן מענקים כספיים המותאמים לגודל המשפחה. משפחה ממוצעת של שני הורים וארבעה ילדים תקבל כ-60 אלף שקל כמענק חזרה, בעוד זוג ללא ילדים יוכל לקבל בין 20-25 אלף שקל. ככל שאדם או משפחה יבחרו לחזור במועד מאוחר יותר, כך הסכום שיקבל יהיה נמוך יותר, שכן המדינה תממן את השהייה שלו במלון או בדירה שכורה.
בינתיים, תנועת המטיילים הנוכחית בצפון הארץ מעידה על שינוי במגמות הביקור באתרי הטבע בעקבות ההסכם להפסקת האש. שרית פלצ׳י מיארה, מרשות הטבע והגנים מספרת כי אתמול (שבת) הגיעו מטיילים רבים היום לאתרים. עם זאת היא מוסיפה כי ״יש עדיין אתרים ונחלים שנותרו סגורים בשל המצב הביטחוני, ומחכים לאישור לפתיחתם. יחד עם זאת, באתרים שכן נפתחו יש תנועה יפה של מבקרים, ורבבות אנשים יוצאים ליהנות מהטבע״.
התרעות פיקוד העורף