היום (שלישי) תדון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בראשות ח"כ יוסף טייב ובהשתתפות שר החינוך יואב קיש, בהיערכות מערכת החינוך לחזרת תושבי הצפון לבתיהם. מסקר שיזם מרכז ידע גליל מזרחי ונערך בחודש שעבר בקרב כ־2,000 מתושבי הגליל המזרחי, ביניהם כאלה שפונו מבתיהם, עולה ש־41% מההורים שבעי רצון ממסגרת החינוך הנוכחית שבה לומדים ילדיהם. בקרב התושבים שפונו, וילדיהם לומדים במסגרת שנמצאת במקום שאליו פונו, 54% הביעו שביעות רצון. בקרב התושבים שנשארו בבתיהם, וילדיהם המשיכו ללמוד במסגרת החינוך באזור מגוריהם, רק 31% הביעו שביעות רצון.
נתונים נוספים בסקר, המתייחסים לכל התושבים – מפונים ונשארים – מלמדים על 11% שמדווחים על חשש מנשירת הילדים ממערכת החינוך, 62% שמדווחים על פגיעה במצב הרגשי של ילדיהם, 50% שמדווחים על פגיעה במצב החברתי שלהם ו־38% שמזהים שינוי לרעה במצב ההתנהגות של הילדים. כל הנשאלים סבורים שהשקעה בצוותי חינוך איכותיים ובהיבטים הרגשיים והחברתיים של הילדים יעודדו את חזרת התושבים לבתיהם.
"צריך להבין שיש פה שתי אוכלוסיות פגועות, כי בית ספר משרת גם אוכלוסייה שפונתה וגם אוכלוסייה שהייתה שנה ומשהו תחת אש ולא קיבלה שירותי חינוך כמו שצריך", טוען עמרי לרנר, תושב מושב כחל, פעיל ב"הארי הזועם", ארגון מחאה בצפון, וחבר הנהגת ההורים בבית הספר עמק החולה. לרנר מעריך שחזרה מלאה תימשך שנתיים־שלוש, "והבעיה הגדולה היא שגם אז נחזור ונהיה האזור עם רמת החינוך הכי נמוכה בארץ, כי לא מייצרים פה משהו אחר כרגע".
בעיה חמורה נוספת שצופה לרנר קשורה לפערי הרמות. "הולכים לחזור לכל כיתה ילדים ברמות לימוד שונות", הוא מסביר. "הם יחזרו בשלבים שונים, באופן הדרגתי, לפי שיקולי המשפחה. חלק מהם למדו בשנה האחרונה כמו שצריך, חלק לא למדו בכלל, חלק למדו חלקית. כל אחד מהילדים גם נמצא במצב רגשי ומשפחתי אחר. נהרסו פה משפחות, נהרסו קהילות. אנחנו הולכים לקבל ילדים במנעד מטורף של מצבים נפשיים ורמות לימוד בתוך אותה כיתה. לא ראיתי עד היום שום תוכנית של משרד החינוך להתמודדות עם הסיטואציה הזאת. חסרה גם תוכנית לסגירת פערים. יש לנו ילדים שאיבדו שנת לימודים וצריך לסגור את הפער. חלקם נמצאים בכיתה י"א וצריכים לעשות בגרות בסוף השנה. ואין תוכנית. הכל מילים ריקות, סיסמאות, הבטחה לתקציבים בעתיד שלא קורים. שום דבר בשטח לא מוכן לחזרה הזאת. אנחנו בקטסטרופה חינוכית גדולה, ואני לא רואה איך היא מתוקנת. היא רק תוקצן".
חזן מדגישה את התפקיד המרכזי של מנהלים ומנהלות בתי הספר ושל הצוות החינוכי בתהליך החזרה: "ברגע שניצור סביבה שמשדרת רציפות, ביטחון, שייכות ומסוגלות, נוכל לעורר בילדים האלה מוטיבציה ללמוד אחרי מה שהם עברו. צריך לדאוג שביום שיחזרו תהיה להם מוטיבציה, שלא ירגישו שוב שהם לא שייכים".
גם מצרכיו של הצוות החינוכי אסור להתעלם. "יש מורים ומנהלים שבעצמם חוו דברים מאוד לא נעימים, וגם להם צריך לתת אותה תחושה של מסוגלות ושייכות, של 'חזרנו הביתה ואנחנו יחד'", מבהירה חזן. "כולם צריכים את זה: הילדים, המורים והמנהלים".
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך גיבש תוכנית - 'השיבה הביתה' לחזרת התושבים לצפון, במסגרתה יועדו מאות מיליוני שקלים בשנתיים הקרובות לשיקום המרחב החינוכי והבטחת שגרת לימודים מיטבית. החזרה תתבצע בארבעה גלים: גל מקדים של חזרה מיידית, גל ראשון עם הכרזת הממשלה, גל שני של חזרה הדרגתית, וגל שלישי עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו, בדגש על יישובים הזקוקים לשיקום מעמיק.
במסגרת ההיערכות הקים המשרד בהובלת מחוז צפון שמונה צוותים ייעודיים, כשאת ליבת התוכנית מובילים הצוות הפדגוגי וצוות החוסן. הצוות הפדגוגי פועל למיפוי צורכי התלמידים, מפתח תוכניות מותאמות אישית, מקצה תקציבים לתוכניות 'גפ"ן' (גמישות פדגוגית ניהולית) ו'תנופה לצפון', ומגבש הנחיות הכוללות דגשים פסיכופדגוגיים. צוות החוסן מתגייס למתן מענים רגשיים וחברתיים לתלמידים, לצוותים ולהורים. הצוות יקים מרכזי תמיכה בבתי הספר, יגייס מטפלים, יפעיל סדנאות ויעניק תשומת לב מיוחדת לתלמידים לפי צורכיהם. במקביל מקדמים צוותים נוספים את השיקום הפיזי והתשתיות, גיוס כוח אדם בהוראה, תקצוב, הסברה ואבטחה. מערכת החינוך מהווה עוגן ואבן שואבת לחזרת המשפחות לצפון".
התרעות פיקוד העורף