עוגן זה משמש כאחד היתרונות המשמעותיים של ישראל, בפרט בימים של מלחמה, מצור ימי מצד החות'ים ותמורות משמעותיות בזירה האנרגטית העולמית. זאת גם בכל הנוגע להכנסות וצבירת הון וגם בהקשר הביטחון האנרגטי של המדינה.
חזון היצוא האזורי של חברת דלק הפך את החברה הוותיקה עם המיתוג החדש לגוף אנרגיה בינלאומי בעל חשיבות אזורית כאמור, בפרט בימים אלה. לפני מספר שבועות פרסמה החברה את הדוחות הכספיים בעניין הרבעון השלישי של שנת 2024, שבהם נאמד הרווח הנקי של החברה בכ־147 מיליון דולר, עלייה משמעותית מהתקופה הדומה אשתקד.
מדובר בגידול של כ־25%, הנובע מעלייה בהכנסות, גידול בכמויות הגז הטבעי שנמכרו מאסדת לווייתן וירידה בהוצאות המימון. העלייה במכירות מלווייתן לשוק המקומי היא מגמה בשנה החולפת, למרות התקופה הלא יציבה באזור. באוגוסט פורסם כי החברות השותפות במאגר לווייתן: NewMed Energy ,Chevron Mediterranean Limited ורציו אנרגיות, אישרו תוכנית הרחבה שצפויה לאפשר פיתוח רחב יותר ואף לסייע להגדלת היצוא.
בין המהלכים המרכזיים: פירעונות מוקדמים של חובות בהיקף של מיליארדי שקלים, הארכת מח״מ החוב והנפקת חברת הבת איתקה בבורסה של לונדון. מהלך זה, שביסס את איתקה כשחקנית משמעותית בתחום האנרגיה בים הצפוני, הפך אותה לנכס מניב בקבוצה. נוסף לכך, הוביל וולס את עסקת המיזוג עם נכסי ענקית האנרגיה האיטלקית ENI, צעד אסטרטגי שהרחיב את פעילות הקבוצה בשווקים הבינלאומיים.
בישראל רכישת השליטה בחברת מהדרין, עם דגש על פעילותה בנדל״ן ואנרגיה מתחדשת, היוותה אבן דרך נוספת בהתמקדות הקבוצה בתחומים עם פוטנציאל צמיחה גבוה.
וולס, המשלב חזון עסקי עם יכולת ביצוע מרשימה, הוכיח בשנים האחרונות שהוא לא רק מנהל אלא גם אסטרטג שמוביל את קבוצת דלק לצמיחה מתמשכת ולהובלה בתחומים רבים. תחת הנהגתו קבוצת דלק מציגה כיום תשואת דיווידנד מהגבוהות במדד תל אביב 35, ומהווה מוקד משיכה למשקיעים, במיוחד על רקע עסקת הענק המסתמנת לרכישת גרעין השליטה בחברת ישראכרט. עסקה זו מסמלת את החזון להרחבת תחומי הפעילות של הקבוצה אל מעבר לאנרגיה ולנדל״ן, והיא צפויה להיות אחד המהלכים המשמעותיים בשוק ההון בשנת 2025.
מנכ"ל בנק דיסקונט אבי לוי (57), שנבחר ביוני 2023 לעמוד בראש הנהלת הבנק, עלה במרוצת השנים במעלה התפקידים והגיע לתפקיד הבכיר ביותר בבנק, עם ניסיון עשיר והכרה לעומק של המערכת. ללוי, שכיהן כראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, היו היכרות מעמיקה וניסיון ניהולי מקצועי במגוון תפקידי בנקאות. הוא הצטרף לדיסקונט בשנת 2011, ולפני כן שימש במגוון תפקידים בכירים בבנק הפועלים.
לוי נכנס לתפקידו כמנכ"ל בנק דיסקונט בתקופה מאתגרת ומורכבת למדינה, ולמערכת הכלכלית בפרט. כמו יתר הבנקים, גם דיסקונט הציג תוצאות מצוינות ברבעון השלישי של השנה, שאותו סיים עם רווח נקי של כ־1.14 מיליארד שקל, לעומת רווח של כ־817 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של כמעט 40%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי של הבנק בכ־3.23 מיליארד שקל, לעומת כ־3.27 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
השיפור המשמעותי ברווחי דיסקונט ברבעון השלישי נבע מהצלחת הבנק לצמצם משמעותית בהוצאות הפסדי האשראי, שעמדו על כ־274 מיליון שקל, לעומת כ־596 מיליון שקל בשנה שעברה.
הרבעון השלישי אשתקד היה אומנם לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אבל הדוח הכספי המסכם פורסם כחודש לאחר פרוץ המלחמה, והוא כבר כלל הפרשות גבוהות בשל המלחמה, בהתאם להנחיות בנק ישראל. סך ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו בכ־4.2 מיליארד שקל, לעומת כ־3.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
"תוצאות הרבעון משקפות את הצמיחה לכל רוחב הקבוצה ומדדים פיננסיים חזקים המעידים על איתנות וחוסנה. כל אלה מאפשרים לנו להגדיל את סך החלוקה לבעלי המניות ל־40% מהרווח הרבעוני", סיכם לוי את הרבעון המוצלח מבחינת הבנק, אבל הדגיש: "על אף חוסנה של הכלכלה, המצב מחייב זהירות יתר, ונדרשים צעדים נחושים של הממשלה שיעודדו צמיחה בת־קיימא".
בנק דיסקונט צלח את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 עם דוחות כספיים מרשימים, אבל שנת 2025 צפויה להיות לא פחות מאתגרת ומורכבת למשק הישראלי. דיסקונט, שניצב בחזית המערכת הפיננסית ביחד עם הבנקים הגדולים הנוספים, יצטרך להמשיך לנווט בין הגלים הסוערים. עד כה הניווט היה מוצלח.
חברת שטראוס יכולה לציין לעצמה צליחה של שנה לא פשוטה, כשמפעלי החברה נמצאים הן בצפון והן בדרום, באמצעות איחוד חטיבות ותהליכי התייעלות, שבעקבותיהם עלו המחירים של כרבע ממוצריה, ובנוסף פיטורים נוספים של עובדים בפעימה נוספת. במרץ האחרון פורסם כי שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס מכרו כ־4% ממניות החברה בתמורה ל־327 מיליון שקל.
שטראוס עצמה, דמות מובילה גם בעולם הפילנתרופיה היהודי, פועלת במסגרת ארגון לתת, ובהובלתה התגייסה החברה במהלך המלחמה למאמצי הסיוע. היא נחשבת לאישה החזקה בתעשייה הישראלית, ואת דרכה העסקית החלה בחברת שטראוס בשנת 1989 במגוון רחב של תפקידים. היא משמשת כיו"רית הקבוצה החל משנת 2001, שנה שבה קיבלה את תואר כלת פרס התעשייה בתחום המזון מטעם התאחדות התעשיינים.
שי באב"ד כיהן כמנכ"ל הרשות השנייה וכמנכ"ל צים בישראל, ובעברו כמנכ"ל משרד האוצר רשם קדנציה דומיננטית (וגם הארוכה ביותר למנכ"ל המשרד משנות ה־70). בתפקידו זה הספיק להוביל רפורמות במשק החשמל, בחיסכון הפנסיוני ובחיזוק התעשייה הישראלית, כמו גם חיזוק קשריה העסקיים של ישראל מול גופים בינלאומיים.
בשנתיים האחרונות משמש באב"ד כמנכ"ל קבוצת שטראוס, שאליה נכנס כמנכ"ל חיצוני המביא עימו ניסיון רב - לא רק בכל הנוגע להיכרות מעמיקה עם הכלכלה הישראלית והמשק המקומי, אלא בנוסף ידע מעמיק בניהול מערכות מורכבות, וכל זאת במטרה להצעיד את הקבוצה קדימה בשנים הבאות.
בשל המחסור שנוצר בכוח אדם בצה"ל התנדב באב"ד גם לשירות מילואים, והוא צפוי להתמנות לתפקיד מפקד חטיבה באוגדה 96, שהוקמה במיוחד עבור מתנדבים ומשוחררי שירות לתפקידי חי"ר קלים.
יאיר המבורגר, שכיהן בשבע השנים האחרונות כיו"ר איגוד חברות הביטוח, שימש כמנכ"ל הראל ומכהן כיום כיו"ר הראל השקעות, סיים את תפקידו בשנה החולפת באיגוד חברות הביטוח. לצד פעולתו בחברה המשפחתית שייסדו הוריו, כיהן המבורגר בתפקיד יו"ר מכבי העולמית והוא משמש מאז פרישתו כנשיא כבוד.
כמו כן כיהן בתפקידי מפתח רבים במשק הישראלי, בין היתר כדירקטור בחברת אי די בי. בנוסף, המבורגר פועל באגודות ועמותות בתחומי רווחה ותרבות למען הקהילה, בהן אקים, בית התפוצות, מוזיאון המדע ובית הספר למנהל עסקים.
אחד התחומים המשמעותיים שהמבורגר זיהה בעבר כחזקים בזירה הישראלית - ושלימים גם הוכיח את עצמו - היה תחום ביטוחי הבריאות והסיעוד בראשית שנות ה־90, מה שהפך את הראל למובילה בתחום - בין היתר על ידי התחברות לשירותי בריאות כללית. החבירה לתחום ביטוחי הבריאות והסיעוד הייתה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה.
אחד המהלכים שניסה לקדם בשנת 2023 היה רכישה של הראל את חברת ישראכרט, שזכה להתנגדות מצד רשות התחרות בטענה לריכוזיות, וההצעה בוטלה בסופו של דבר. על פי דוחות אחרונים שפרסמה חברת הראל השקעות הנוגעים לרבעון השלישי של שנת 2024, נרשמה תשואה להון של כ־25%, עם רווח כולל של כ־547 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 נרשם שיפור גם ברווחים מעסקי הביטוח, עם אומדן של כ־884 מיליון שקל.
נכון לשנת 2024 בית ההשקעות הראל פיננסים מנהל כ־140 מיליארד שקל, ובשנים האחרונות מפגין צמיחה מרשימה ומיצוב גבוה כאחד מבתי ההשקעות הבולטים בתעשייה ולו מגוון רחב של פתרונות פיננסיים.
בהפניקס מציינים כי בשנים האחרונות, תחת ניהולו של בן סימון, החדשנות והמיקוד בלקוח הפכו לערכים מובילים המצויים בלב פעילות הקבוצה. השנה האחרונה התאפיינה בהרחבת השירותים והפתרונות הפיננסיים שהקבוצה מציעה ללקוחותיה, תוך שמירה על מעמדה כפורצת דרך בשוק. בין היתר הפניקס משתפת פעולה עם ענקיות השקעה בינלאומיות כמו BlackRock ו־Apollo, מהלכים שמאפשרים למשקיע הישראלי גישה למוצרים ולשירותי השקעה בעולם.
בנוסף, הפניקס ממשיכה להוביל בתחומי ההשקעות, דרך המערך של הפניקס בית השקעות שבבעלותה ובאמצעות הנגשת אפשרויות השקעה מתקדמות ללקוחות כשירים. במקביל, הקבוצה משקיעה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו מודלים מדויקים מבוססי דאטה לחיתום בעולמות הביטוח, וכן באמצעים דיגיטליים.
כגוף פיננסים מוביל בישראל, בהפניקס מדגישים כי החברה רואה את עצמה אחראית לא רק כלפי לקוחותיה, אלא כחברה שמתפקידה לסייע בבניית המשק. קבוצת הפניקס נרתמה בשנה האחרונה, על רקע המלחמה, למגוון פעילויות למען אזרחים, חיילים וגופים שזקוקים למענה מיידי, הן בעזרת תרומות של מיליוני שקלים, הן בתמיכה פיזית ומקצועית והן על ידי התנדבות של עובדי הפניקס עצמם. הקבוצה תורמת ומרכזת תרומות בגובה עשרות מיליוני שקלים, בין היתר בתחומי החינוך, התרבות והבריאות.
בן סימון מוביל את הפניקס מתוך הבנה עמוקה של השוק והקבוצה עצמה. תחת הובלתו הפניקס ביססה את מעמדה כקבוצת פיננסים מובילה, המשלבת צמיחה עסקית, חדשנות ומעורבות חברתית, ומהווה מקור ביטחון ויציבות עבור המשקיעים.
בן סימון, בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, אף מכהן כחבר בוועד המנהל של האוניברסיטה שבה סיים את לימודיו.
השנה האחרונה הייתה שנה מוצלחת לענקית הביטוח כלל ביטוח ופיננסים, שדיווחה על עלייה של 79% ברווח הנקי שלה ברבעון השלישי. החברה, בניהולו של המנכ"ל יורם נוה, חוזרת להעניק דיווידנד לראשונה זה עשור וחילקה 100 מיליון שקל למשקיעיה.
היקף הנכסים המנוהלים של כלל צמח ב־9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והוא עומד על 361 מיליארד שקל. נוה היה הראשון לזהות את ההזדמנות ברכישה של חברת אשראי כשהוביל את רכישת MAX, אשר תרמה גם היא לשורת הרווח הגדלה של החברה. בנוסף הכריזה כלל ביטוח על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית ההשקעות State Street Global Advisors, באמצעות מסלולי השקעה חדשים מעבר לים.
נוה, המשמש בתפקיד מיולי 2018, ביצע מהפכה של ממש בחברה והצליח להוביל בשנות כהונתו - למרות משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל - את כלל ביטוח להישגים מצוינים של צמיחה, תשואות, חיסכון בהוצאות והתרחבות עסקית באפיקים מגוונים.
אגסי נכנס לחברה עם יעד להביא להבראתה ולהצמחתה, להחזיר אותה לפסים של צמיחה רווחית ולמצב אותה במקום הראוי לה: כחברה הגדולה והמשפיעה מבין חמש חברות הביטוח המובילות.
כדי לעשות זאת אגסי הוציא השנה לפועל, ביחד עם דירקטוריון החברה וההנהלה הבכירה, תוכנית אסטרטגית הנוגעת בכל תחום פעילות של החברה, לאחר שנבחנו לעומק כל החוזקות והנקודות לשיפור, ובפרט היותה של מגדל הגוף הגדול ביותר בישראל בתחום ביטוחי החיים והחיסכון ארוך הטווח. התוכנית גם התאימה את מבנה החברה ופעילותה לשוק הביטוח המשתנה.
יישום התוכנית כבר מתחיל להניב פירות, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה מגדל שיפור משמעותי ברווחיות, לצד שיפור בכל קווי העסקים וצמיחה ברווח החיתומי מתחילת השנה. שיפור זה מבוסס על היתרונות התחרותיים הייחודיים של מגדל, המסייעים לה במימוש חזונה.
הקבוצה בהובלת אגסי מחויבת מאוד לקהילה, הן באמצעות תרומות והן בעידוד המנהלים והעובדים של החברה לפעילות חברתית. לצד שאר הפעילויות השוטפות, בתחילת המלחמה מגדל לקחה על עצמה ללוות ולהיות שותפה בשיקום ובצמיחה של העיר שדרות, בתיאום עם ראש העירייה ובשיתוף גורמים אחרים.
התמיכה כוללת תרומה כספית בגובה של 10 מיליון שקל על פני חמש שנים, לצד מעורבות של עובדי ומנהלי מגדל. זאת כחלק ממחויבותה של מגדל לדרום כבר לא מעט שנים. למגדל מרכז תפעול ושירות לקוחות באשקלון המעסיק כ־350 עובדים.
היעד שהציב אגסי למגדל, במסגרת התוכנית האסטרטגית, הוא להמשיך במסלול הצמיחה, תוך התמקדות בשיפור רווחיותה, הגדלת נתח השוק וחיזוק מעמדה התחרותי. לצד הגדלת הרווח הכולל, מגדל שואפת להשיג בשנים הקרובות שיפור בתשואה להון וחלוקת דיווידנדים שוטפת לבעלי המניות עד סוף שנת 2027.
השיפור הנוכחי בתוצאות מעיד על היכולת של החברה לעמוד ביעדים אלה, ובשנת 2025 היא צפויה לעשות כברת דרך משמעותית נוספת בדרך להשגתם.
רוזן וטוכמאייר החלו את דרכם כמתווכי נדל"ן ויצאו בשנת 1995 לדרך משותפת לאיתור, ייזום, פיתוח והשבחת נכסים בישראל ובקנדה. צמיחתם מתוך הענף וניסיונם העשיר הביא אותם להבנה שנדל״ן זה לא רק "הבטון והבלוקים", אלא גם הממד האנושי.
קבוצת ישראל קנדה הציבורית, שאותה הקימו ב־2006, עוסקת בתחומי נדל"ן מגוונים: ייזום פרויקטים, מקרקעין, נדל"ן מניב, מלונאות, דיור מוגן והשקעה בתאגידי חדשנות עם זיקה לתחום הנדל"ן. הקבוצה פועלת בעצמה ובאמצעות חברות בנות, ומתמחה בבחירת קרקעות ונכסים במיקומים אסטרטגיים, המשלבים מגורים, משרדים, מסחר, מלונאות ופנאי.
ישראל קנדה חתומה על שורה ארוכה של הישגים ארכיטקטוניים ששינו את קו הרקיע של ישראל, בהם מידטאון תל אביב - פרויקט מכונן שהגדיר מחדש את המע"ר הצפוני; מידטאון ירושלים - פרויקט פורץ דרך ברמה בינלאומית ברובע הכניסה לעיר הבירה; ורטיקל סיטי - העיר הוורטיקלית הראשונה בישראל; פארק צפון - רובע מגורים חדש המחבר בין רמת השרון לתל אביב; ריינבו תל אביב - שהגדיר מחדש את קו החוף הצפוני של תל אביב ואת קונספט ה־Resortliving בישראל. כל אלה נוסף לעשרות פרויקטים, שמיצבו את הקבוצה בחוד החנית של תחום הנדל"ן בארץ.
בתחום המלונאות הקבוצה פיתחה ומנהלת אלפי יחידות אירוח. בין המלונות - גלי כנרת בטבריה, נופי גונן בקיבוץ גונן, מלון PLAY מידטאון תל אביב, מלון ווסט תל אביב, מלון ווסט אשדוד, דניאל ים המלח, מלוון סוליי אילת ומלון PLAY הירקון בתל אביב. בספטמבר 2024 החברה חתמה על מזכר הבנות לרכישת רשת מלונות בראון, המפעילה בתי מלון בישראל וביוון.
מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר הצליח בתוך פרק זמן קצר של שעות בודדות לנצל את ההזדמנות החד־פעמית ולהוציא לפועל את אחת המתקפות ההיסטוריות של החיל מאז הקמתו: השמדת נכסי הצבא הסורי במהלך התפרקותו מול המורדים.
בתוך פחות מ־72 שעות הטילו מטוסי חיל האוויר 1,800 טילים ופצצות במאות יעדים ברחבי סוריה והשמידו כ־80% מכלי הנשק, הטילים והמטוסים הסוריים. ימים אחר כך ביצע חיל האוויר הפצצות "השלמה", כדי למנוע זליגה של כל סוג נשק לחיזבאללה או לידיים שעלולות לסכן את ישראל. על הדרך פתח החיל מסדרון בטוח לשמי איראן ויצר מציאות חדשה במזרח התיכון.
גם בלבנון יצר חיל האוויר שינוי אסטרטגי בתקיפות העומק שביצע בבקעה ובביירות, לצד התקיפות של המערכים הקדמיים של חיזבאללה בגבול הצפון.
אבל מלחמת חרבות ברזל החלה אחרת לגמרי - בכישלון. צה”ל וחיל האוויר כשלו בהגנה על תושבי הדרום ב־7 באוקטובר 2023. חיל האוויר השלים בימים האחרונים את התחקיר החילי, שמאחוריו עומד אלוף בר. בחיל אומרים כי על אף המחדל, מ־8 באוקטובר חיל האוויר פועל במתכונת מבצעית רציפה וייחודית בשבע זירות שונות - בהגנה ובהתקפה - תחת פיקודו של בר.
כבר בימיה הראשונים של המלחמה הצליח חיל האוויר, באמצעות תחבולה, יוזמה ונחישות, להשיג חופש פעולה אווירי משמעותי, הן בדרום והן בצפון - בדגש על הפגיעה בסוללות הנ״מ של חיזבאללה. שליטה אווירית זו אפשרה בהמשך הישגים רבים לצה"ל, בהם הצלחות בתמרון הקרקעי וחיסול נסראללה ובכירי חיזבאללה.
במקביל לפעולות ההתקפה, נדרש חיל האוויר להפעיל את מערכי ההגנה האווירית שלו ומתמודד מדי יום עם איומים מגוונים במספר זירות במקביל. בזכות אחוזי היירוט הגבוהים של טילים, כטב”מים ואיומים נוספים, ניצלו חייהם של אזרחים וחיילים רבים.
ההישגים, אומר אלוף בר בשיחות שהוא מנהל בשנה האחרונה, התאפשרו בזכות האנשים המשרתים בכלל מערכי החיל, ובפרט הודות להתגייסות יוצאת הדופן של כלל מערך המילואים מאז 7 באוקטובר. בר פועל יום־יום לשימור המשאב האנושי של חיל האוויר, תוך דאגה לכלל המערכים, ממנהלה, תחזוקה, בקרה ופיקוח, מפעילי הכטב”מים והטייסים.
לאחרונה אמר כי ב־7 באוקטובר חיל האוויר הגיע בכשירות מלאה של כוח אדם ומטוסים. בכך דחה את הטענה כי טייסים ואנשי החיל סירבו להתגייס למערכה בעקבות המחאה. עוד בתחילת הלחימה הוביל אלוף בר תהליכי הפקת לקחים, ייעול תהליכים מבצעיים ושדרוג טכנולוגיות, מתוך מטרה להבטיח את רציפות התפקוד של החיל במלחמה מתמשכת. שיתוף הפעולה ההדוק בין חיל האוויר לבין כוחות היבשה הניב תוצאות מרשימות, בהן חיסול מחבלים, פינוי פצועים במהירות והצלת חיי חיילים.
כאמור, לצד ההצלחות המבצעיות, מפקד חיל האוויר מתמקד בהפקת לקחים ובחיזוק מוכנות החיל לאתגרים העתידיים, מתוך הבנה ברורה שהאתגר הבא כבר עומד בפתח.
בהנהגתו פיתח מד"א מערכות מתקדמות ופורצות דרך לניהול אירועי חירום, שהפחיתו משמעותית את זמני התגובה. זאת באמצעות הסרת חסמים מובנים, שילוב גופי חירום לאומיים (צה"ל, משטרת ישראל, כיבוי אש וכו') וגורמים אזרחיים. הודות לחזונו הוקם בנק הדם הלאומי המתקדם והמוגן בעולם, המאפשר אחסון ועיבוד בטוחים של מנות דם ומבטיח אספקת דם גם תחת התקפות טילים, רעידות אדמה ולוחמה בלתי קונבנציונלית.
כמי שמאמין במתן דוגמה בין תמיד נמצא בחזית, כתף אל כתף עם צוותי מד"א. הוא ניחן בתשוקה בלתי מעורערת להצלת חיים, ויכולתו לחוש בשטח, יחד עם הבנתו העמוקה את צורכי החירום של המדינה, הפכו אותו לשחקן מפתח בהגנה על העורף.
ויסנשטרן מביא מנהיגות חזקה, כישורי ניהול צוותים ותחושה עמוקה של שירות ציבורי. הוא אחראי על תכנון אסטרטגי, פיתוח תוכניות שנתיות, ייזום והובלת פרויקטים מיוחדים, גיוס כספים וטיפול בקשרי חוץ עם בעלי עניין לאומיים ובינלאומיים. יש לו ניסיון רב בניהול משא ומתן בתנאי לחץ גבוה והדרכת הארגון במשברים.
בעבר מילא תפקידי מפתח בניהול רכש ולוגיסטיקה בזק"א, פיקח על יותר מ־70 תחנות תפעול וניהל 100 מתנדבים לוגיסטיים בפריסה ארצית. תפקידו המכריע בזק"א הוצג בצורה הבולטת ביותר במהלך האירועים הטרגיים של 7 באוקטובר, כאשר הארגון הגיב במהירות ובנחישות למתקפת הטרור. יכולתו להוביל בתנאים קיצוניים חיזקה את מעמדו של ארגון זק"א כישות הכרחית בעיתות משבר.
מאז 7 באוקטובר נוספו למשפחות השכול יותר מ־540 יתומים ו־230 אלמנות. נחומסון, שביקש עם מינויו לתפקיד המנכ"ל להכין תוכנית פעולה למקרה של מלחמה, לא דמיין לעצמו את גודל האבידות, וכעת הוא מדגיש את הצורך בתמיכה רחבה יותר של הממשלה ובתוכניות אסטרטגיות.
בני ביטון מכהן כבר 11 שנים כראש עיריית דימונה, העיר השנייה בגודלה בנגב. הוא אחראי על יותר מעשור של פיתוח והתפתחות עירונית, קהילתית ותרבותית, חתימה על מגה הסכם גג וקידום העיר במגוון תחומים.
אבל ראש רשות זה רק תפקיד אחד של האיש. ביטון מכהן גם כיו״ר אשכול נגב מזרחי ומוביל ראשי רשויות בנגב להצלחות ולשיתופי פעולה מיטיבים, בהם צדק חלוקתי בארנונת קמ״ג, סיפוח נבטים לתחום שיפוטה של העיר ועוד.
הוא גם עומד בראש פורום ערי הפיתוח ומטמיע שפה חדשה של ״עיר מתפתחת״ ולא עיירת פיתוח. בנוסף הוא מכהן כסגן וממלא מקום יו״ר השלטון המקומי, ולוקח חלק בקידום וליווי ראשי רשויות ובתהליכים רוחביים ברחבי המדינה.
ביטון נחשב לאחד הפוליטיקאים שאינם נשארים רק בדל"ת אמותיהם. הוא מרבה להביע את דעתו בנושאים שונים ומגוונים שיש להם השפעה מדינית. הוא היה זה שניצב נגד חוק הרבנים והצליח להוביל יחד עם שותפיו להקפאתו, הוא מלווה משפחות חטופים כבר 15 חודשים, וממש לאחרונה החתים יותר מ־50 ראשי רשויות מהליכוד על מכתב תמיכה בעזרה ותמיכה בראש הממשלה, כדי לקדם עסקת חטופים מיידית.
ביטון הוא איש ליכוד מתון שיודע לנתב בין הקִרבה והחברות עם בנימין נתניהו לבין אמירותיו ודעותיו האישיות בתחומים הרי גורל. בין היתר הוא מכהן כדירקטור במפעל הפיס וכיו״ר דירקטוריון ב״פותחים עתיד״.
ברווח הנקי של התעשייה האווירית נרשם גידול חד של 49% לסך של 318 מיליון דולר, ואילו הרווח הגולמי עלה ב־143 מיליון דולר ל־967 מיליון דולר. בנוסף, גידול של 19% נרשם ברווח התפעולי השנתי ל־376 מיליון דולר. בצבר ההזמנות של התעשייה האווירית חל אשתקד זינוק ל־18 מיליארד דולר, לעומת 15.6 מיליארד דולר בסוף שנת 2022.
התעשייה האווירית, שהיא החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה בישראל, ניצבה בעקבות המלחמה בפני אתגרים בלתי צפויים, ונאלצה להתאים את מדיניותה ולתעדף את צורכי צה"ל ומערכת הביטחון. מערכות חדשות שהיו בשלבי סיום נכנסו לפעילות מבצעית, לרבות מערכות אוטונומיות.
בהובלתם של לוי ופרץ התעשייה האווירית הובילה מדיניות לקידום פרויקטים של מרכזי חדשנות בדימונה ובאילת ואף בחנה הקמת מרכז נוסף בצפון. במקביל חלה עלייה ניכרת במחקר ופיתוח, ובתוצרים - בהם מערכת היירוט חץ - שנכנסו לחזית הלחימה.
לוי (63) ידוע כמומחה למערכות מורכבות בתחום הטילים והחלל. בין 2013 ל־2020 כיהן כסמנכ"ל ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל וכמנהל מפעל מערכות הגנה אווירית בתעשייה האווירית, והוא גם משמש בין היתר כיו"ר דירקטוריון חברת הבת אלתא. השנה הוא נבחר להשיא את משואת המגן ביום העצמאות ה־76 למדינת ישראל, וזכה בפרס ראש פרויקט השנה של שר הביטחון.
פרץ (72), שהתמנה בשנת 2021 ליו"ר התעשייה האווירית, הגיע עם ניסיון עשיר בזירה הציבורית. הוא כיהן בשורת תפקידים בכירים, בהם סגן ראש הממשלה ושר הביטחון, השר להגנת הסביבה, שר הכלכלה והתעשייה, יו"ר ההסתדרות וראש המועצה המקומית שדרות. במשך שנים ארוכות הוא גם כיהן כחבר כנסת ועמד בראש מפלגת העבודה, עד לפרישתו מהחיים הפוליטיים.
בעת שכיהן כשר הביטחון הוביל את התקצוב לפיתוח מערכות כיפת ברזל וקלע דוד, על רקע הירי הגובר מרצועת עזה. לוי ופרץ הובילו את התעשייה האווירית באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדותיה ובתולדות המדינה.
בצלאל מכליס מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת אלביט מערכות משנת 2013. הוא הצטרף לחברה בשנת 1991 ושימש בה בתפקידי ניהול שונים, עד שבשנת 2004 מונה למנכ"ל חטיבת היבשה והתקשוב ולסגן נשיא מטה החברה - ומשם הדרך למנכ"לות אלביט מערכות הייתה קצרה.
מהלך כהונתו לאורך השנים עברה אלביט מערכות שינויים מבניים רבים, החל מפעילות הסייבר ועד רכישת תעש מערכות (לשעבר התעשייה הצבאית) בשנת 2018 תמורת 1.8 מיליון שקל.
שינויים נוספים תחת כהונתו של מכליס נגעו לפיצול חטיבת היבשה והתקשוב בשנת 2018, כמו גם הרחבת הפעילות הבינלאומית של החברה הן בבריטניה והן בגרמניה ובאוסטרליה. בעקבות הסכמי אברהם אף מוסדו קשרי החברה גם עם איחוד האמירויות. בנוסף לתפקידו מכליס משמש גם כדירקטור בחברות בנות של אלביט מערכות: אל־אופ, אלביט מערכות יבשה, אלישרא ותעש מערכות.
מלחמת חרבות ברזל הזניקה בשנה החולפת את מכירות החימוש של אלביט ב־24%, והחברה הכריזה לפני מספר שבועות על שיא צבר הזמנות, שעומד על 22.1 מיליארד דולר.
66% מצבר ההזמנות הם מלקוחות מחוץ לישראל, כשמועדי האספקה של שליש מההזמנות נוגעים לשנת 2025. אלביט נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ־10.62 מיליארד דולר, שאליו הגיעה לראשונה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה. הזינוק הגדול לא רק מבטיח את פעילות החברה לשנים הבאות, אלא גם מחזק את מערך ההגנה הישראלי.
בחודש אוקטובר האחרון קיבלה החברה הזמנה בהיקף של כ־200 מיליון דולר ממשרד הביטחון, בנוגע לאספקת לייזר עבור מערכת ההגנה האווירית המתקדמת מגן אור, הנמצאת בפיתוח אלביט, רפאל ומפא"ת, וצפויה להיכנס לשימוש מבצעי בשנת 2025 ולשנות את מערך ההגנה האווירי של ישראל.
תורג'מן נכנס לתפקיד באחת התקופות החזקות של החברה אי־פעם, על רקע מספר ההזמנות המרובות ביותר בתולדותיה עקב המצב הביטחוני, שהלך וגדל בחודשים האחרונים. הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים ללא משפטנים מאוניברסיטת בר־אילן ותואר שני נוסף, במדעי המדינה, מאוניברסיטת חיפה.
רפאל מהווה מנוע צמיחה כלכלי במדינת ישראל, ומתמודדת כל העת עם הצורך לשמור על היתרון הטכנולוגי והמבצעי של מערכת הביטחון ושל צה"ל. לפני מספר שבועות פרסמה החברה את דוח ההכנסות הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2024, העומד על מכירות בהיקף של 4.535 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 36% מהתקופה המקבילה בשנה שעברה.
היקף ההזמנות בשנה החולפת חצה לראשונה בהיסטוריה של החברה את רף 60 מיליארד השקלים, ועומד על סכום של 60.8 מיליארד שקל, לעומת 43.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
עובדי רפאל מגויסים בשנה החולפת ביתר שאת למאמץ המלחמתי, ובעיקר כפועל יוצא מהגידול בביקושים ובפעילות החברה. עקב כך גויסו מתחילת השנה יותר מ־1,800 עובדים חדשים, ובחברה צפויים לקלוט בחודשים הקרובים עובדים נוספים שיירתמו למאמץ הפיתוח המואץ.
במהלך התמרון, שערך כחודשיים, כוחות החי"ר, השריון וההנדסה של אוגדות 36, 91, 146 ו־98 פשטו על אתרים בלבנון, מהכפרים צמודי הגדר ועד לנהר הליטני ולהרי הסלוקי. הם מצאו אמל"ח רב, השמידו תשתיות טרור וטיהרו את השטח ממחבלים, משגרים, מחסנים, עמדות תצפית ומתחמי שהייה מעל ומתחת לקרקע.
אלוף גורדין נחשב למפקד יוזם שדחף לפעילות הלוחמנית בזירות השונות בצפון. העובדה כי הפיקוד נערך מיד עם כוחות מילואים ב־7 באוקטובר והעובדה כי צה״ל הצליח לפגוע באופן קשה ביותר בחיזבאללה ויצר את אפקט שבירת הסהר השיעי שטיפחה איראן מזניקות את גורדין למרכז הבמה כמי שעשוי להתמודד על תפקיד הרמטכ״ל בעתיד.
החל מ־7 באוקטובר 2023 צה"ל נמצא בלחימה אינטנסיבית ומורכבת, בתגובה למתקפת הטרור האכזרית שביצע ארגון הטרור חמאס. פיקוד הדרום הוביל את מאבק הלחימה ברצועת עזה, תוך ביצוע תקיפות אוויריות וקרקעיות מסיביות נגד מטרות ארגוני הטרור ברצועה, בהן בכירי הארגונים, מחבלים שלקחו חלק במתווי טרור נגד מדינת ישראל, מחסני אמל״ח, תשתיות טרור מעל הקרקע ובתת־קרקע ועוד. לצד הפעולות הצבאיות, פיקוד הדרום פועל למען הגנת הבלתי מעורבים תוך העברת אזרחים לשטח הומניטרי.
אלוף פינקלמן והפיקוד שלו הובילו את התמרון הקרקעי ברצועה, שבשיאו תמרנו שש אוגדות בג׳באליה, חאן יונס, רפיח ועוד. בצה״ל אומרים כי לוחמי צה״ל, בסדיר, בקבע ובמילואים, הביאו הישגים רבים, בהם כמה מבצעים לחילוץ חטופים, חיסול יחיא סנוואר ועוד.
ברקע השיח על הסכם לשחרור חטופים, צה״ל ופיקוד הדרום ימשיכו להילחם ולפעול למען השגת מטרות הלחימה: מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה והחזרת החטופים.
יסעור מיקדה את האסטרטגיה העסקית בצמיחה בשוק האשראי העסקי והצרכני, תוך הצגת פתרונות דיגיטליים חדשניים. תחת כהונתה הציגה ישראכרט צמיחה מרשימה: תיק האשראי של החברה גדל ביותר מ־90%, וחצה את רף ה־9.5 מיליארד שקל.
הלוי הוא שועל ותיק בתחום. בעברו כיהן במספר תפקידים בכירים בתחום הפיננסים, בהם מנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה במנורה מבטחים, מנכ"ל משותף במלם תים, וסמנכ"ל ומנהל חטיבת טכנולוגיות ותפעול בבנק דיסקונט, וגם היה אמון על הטרנספורמציה הדיגיטלית של הבנק. הוא אף שימש כחבר הדירקטוריון של כאל עד מינויו למנכ"ל החברה.
מנכ"ל ענקית הספנות צים, אלי גליקמן (66), הוביל את החברה לתוצאות שיא ברבעון השלישי של השנה. צים דיווחה על הכנסות של כ־2.77 מיליארד דולר, לצד רווח מתואם שעמד על 9 דולר למניה.
החברה דיווחה על מעבר לרווח נקי של כ־1.13 מיליארד דולר מתואם, לעומת הפסד נקי של כ־2.27 מיליארד דולר ברבעון השלישי אשתקד. עוד דיווחה החברה על רווח תפעולי מתואם בסך 1.24 מיליארד דולר.
צים הציגה ברבעון השלישי צמיחה בשיעור של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עם שיא בהיקף המטען המובל - 970 אלף מכולות. מחיר ההובלה הממוצע למכולה ברבעון השלישי עמד על 2,480 דולר - זינוק של 118% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה הכריזה על דיווידנד מוגדל בסך של כ־340 מיליון דולר, או 30% מהרווח הנקי ברבעון השלישי בתוספת דיווידנד מיוחד בסך כ־100 מיליון דולר.
גליקמן ציין כבר בחודש אוגוסט שבחברה צופים שיפור בתוצאות. "צים מציגה תוצאות מצוינות, עם שיא חדש בהיקף המטען המובל וביצועים פיננסיים יוצאי דופן בטיבם. אנו שמחים לשתף את בעלי המניות בהצלחת החברה, בהכרזת דיווידנד מיוחד בסך כ־100 מיליון דולר, נוסף לדיווידנד הרגיל בשיעור 30% מהרווח הנקי ברבעון בסך כ־340 מיליון דולר, המסתכמים בכ־440 מיליון דולר, או 3.6554 דולר למניה", אמר לאחר פרסום התוצאות לרבעון השלישי.
"מעבר לסביבת המחירים הגבוהה, השיפור ברווחיות החברה מעיד גם על מצוינות תפעולית, הגדלת כושר ההובלה וייעול מבנה ההוצאות של החברה. אנו ממשיכים לראות את ההשקעה האסטרטגית שלנו. שדרוג צי אוניות החברה מניב תוצאות, באמצעות מעבר לשימוש באוניות חדשות, גדולות יותר, חדשניות יותר, ירוקות וחסכוניות יותר". גליקמן הוסיף כי ההחלטה שהתקבלה השנה להגדיל את חשיפת החברה למחירי הספוט בקווי הסחר לצפון אמריקה גם היא תרמה לביצועים המצוינים ברבעון השלישי.
"לקראת סוף השנה צים תקבל את ארבע האוניות האחרונות מתוך 46 האוניות החדשות המצטרפות לצי החברה, מהן 28 אוניות המונעות בגז טבעי", סיפר. "החברה תפתח את שנת 2025 עם צי אוניות המותאם היטב הן לעמידה ביעד צמצום הפליטות והן לקווי הסחר שבהם החברה פועלת, במקביל להפחתת מבנה העלויות. אנו מאמינים שצים ממוצבת היטב להשיג צמיחה רווחית לאורך זמן".
ב־5 בנובמבר, לאחר פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, הודיע גליקמן על סגירת משרדי החברה ביום שלמחרת. "לאור המצב המתפתח במדינה, מתוך דאגה כנה לנעשה בה, ובשל המצב הביטחוני, החלטתי על השבתת משרדי החברה", הודיע לעובדים והבהיר: "לתשומת ליבכם, לא תתבצע פגיעה בשכר".
מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ בלט כאחד המנהיגים המרכזיים שהובילו את השלטון המקומי בישראל בתקופה המורכבת והמאתגרת של מלחמת חרבות ברזל. עם פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר משרד הפנים בהובלת פרץ התגייס לצד ראשי הרשויות המקומיות למתן מענים בתחומים שונים, החל מהליכי פינוי התושבים וקליטתם, מוכנות הרשויות למצב החירום, וכשותף מוביל בהליכי השיקום של רשויות עוטף עזה וקו העימות בצפון.
בתיאום מתמשך עם הרשויות המקומיות, המשרד ניהל מערך תמיכה חסר תקדים, שכלל סנכרון בין משרדי הממשלה והרשויות המפונות והקולטות, הקצאה מהירה של תקציבים משמעותיים לגופי השלטון המקומי והקלה בירוקרטית בהיקף נרחב.
פרץ פעל במרץ להבטיח כי לרשויות המקומיות יינתן גיבוי מלא, תוך מזעור הבירוקרטיה ומיקוד במענה לתושבים. אחד האתגרים הגדולים היה קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות על רקע המצב הביטחוני ופיצולן לשלוש מערכות שונות. פרץ ניווט את המערכת המורכבת בשקיפות ובהצלחה, תוך עלייה בשיעור המצביעים וצמצום משמעותי במספר הערעורים על תוצאות הבחירות.
תפקוד הרשויות בצפון, "חומת המגן" של ישראל, עמד במוקד פועלו של משרד הפנים בתקופת המלחמה. פרץ הוביל ועדה של מנכ"לי משרדי ממשלה, שפעלה לזיהוי צרכים מהיר והקצאת מענים מיידיים לתושבים ולרשויות המקומיות, תוך תכנון ההיערכות לטווח הארוך.
פרץ הוביל ניהול לאומי, ממוקד ופרקטי - מרפורמות מבניות ועד מענה מהיר בשטח. הוא זוכה להערכה גבוהה הן מהדרג המיניסטריאלי והן מהדרג המקומי.
התרעות פיקוד העורף