הפרדוקס המטריד ביותר הוא שהרשות הפלסטינית מתגמלת באופן מיוחד דווקא מחבלים בעלי אזרחות ישראלית. על פי נתוני מערכת הביטחון, זעתרי ומשאהרה קיבלו כל אחד מעל מיליון שקלים מהרש"פ כ"תגמול" על פעולות הטרור שביצעו. התוספת המיוחדת למחבלים ישראלים נועדה לעודד את ניצול יתרון האזרחות הישראלית לצורכי טרור.
המחדל נמשך למרות שהחוק הישראלי מעניק לשר הפנים סמכות ברורה לשלול אזרחות ממי שביצע מעשי טרור. יתרה מכך, הדבר עומד בהלימה מלאה עם המשפט הבינלאומי - מחקר שנערך ב-2022 מצא כי ב-134 מדינות מתוך 190 שנבדקו קיימים הסדרים לשלילת אזרחות בגין הפרת אמונים, וב-98 מתוכן ניתן לשלול אזרחות גם אם האדם יוותר חסר אזרחות.
בפברואר 2023 נעשה ניסיון לתקן את המצב באמצעות תיקון לחוק האזרחות, שזכה לתמיכה חסרת תקדים של 94 חברי כנסת. התיקון נועד לאפשר מסלול מהיר לשלילת אזרחות ממחבלים שקיבלו תגמולים מהרשות הפלסטינית. אולם בפועל, מחלוקות בירוקרטיות בין משרד הביטחון למשרד הפנים מנעו את יישומו.
העסקה הנוכחית מציבה את המדינה בפני הכרעה היסטורית. מתוך המשתחררים, 28 מחבלים אמורים להיות מגורשים לחו"ל - אך ללא שלילת אזרחותם, אין כל ערובה שלא ינסו לשוב לישראל בעתיד. גם לגבי 45 המחבלים שישתחררו בתוך ישראל, אין כל התחייבות בעסקה המונעת את שלילת אזרחותם.
גורמי הביטחון מדגישים כי שלילת אזרחות היא כלי הרתעתי רב עוצמה שמחבלים ומשפחותיהם חוששים ממנו במיוחד. אי-מימוש הכלי הזה עד כה פגע משמעותית ביכולת ההרתעה של ישראל. בעידן שלאחר הטבח ב-7 באוקטובר, המשך המדיניות הנוכחית יהווה עדות מטרידה לכך שהמערכת עדיין כבולה לאותן תפיסות שהובילו לאסון.
זוהי שעת מבחן למערכת המשפטית והביטחונית: האם תמשיך במדיניות המאפשרת למחבלים לנצל את אזרחותם הישראלית ככלי במאבקם נגד המדינה, או שמא תנצל את ההזדמנות ההיסטורית לתיקון המעוות. התשובה לשאלה זו עשויה להשפיע באופן דרמטי על יכולת ההרתעה העתידית של ישראל מול איומי טרור.
התרעות פיקוד העורף