אביו של הישאם א-סייד, שעבאן א-סייד, עדכן היום (שלישי) כי בנו יחזור בפעימה הקרובה בשבת. עוד אמר בתגובה על הדיווחים לשחרורו: "אנחנו כרגע עוד לא מתרגשים ולא חוגגים עד שנדע מה המצב באמת. הודיעו לנו שהוא חוזר הביתה. חיכינו 10 שנים - אז נחכה גם עד שבת. יעדכנו אותנו רק ביום שבת לאיזה בית חולים הוא יפונה ואנחנו נמתין לו שם כמובן. אנחנו מודים לציבור על התמיכה במהלך כל התקופה הארוכה הזאת".
הישאם א-סייד, בן 36, הוא יליד חורה שבנגב. צעיר המתמודד עם סכיזופרניה. ב-21 באפריל 2015, חצה את הגבול לרצועת עזה, ומאז ועד היום שבוי בידי החמאס. תחילה הוא הוגדר כנעדר ומשפחתו לא ידעה מה עלה בגורלו. רק בחודש יולי באותה השנה, כשלושה חודשים לאחר שנעלם, הודיע חמאס כי הישאם בידו.
שעבאן, אביו של הישאם, מספר כי הישאם אוהב ללכת ברגל במשך שעות וכך מגיע למקומות בעייתיים. לרוב, אנשים שפוגשים אותו בסביבה מבינים מאוד מהר שהוא חולה ועוזרים לו לחזור. פעם הוא הגיע גם לירדן, והמשפחה הצליחה לאתרו ולהחזירו לאחר שלושה ימים. “בחמש השנים שלפני כניסתו לעזה הוא חצה את הגבול חמש פעמים: פעמיים הוא הגיע לירדן, פעם אחת למצרים, ופעמיים נוספות הוא הגיע לרצועת עזה", סיפר ב-2016 ל"מעריב". “בעזה הבינו עם מי יש להם עסק והחזירו אותו למחסום ארז. זה היה ב־2010 וב־2013. לאחר שחקרו אותו, הבינו שהוא סובל ממחלת נפש, סכיזופרניה, ואז שחררו אותו".
בינואר האחרון התראיין אביו ל"מעריב", וסיפר על תחושותיו: "באפריל ימלאו עשר שנים ליום שבו הישאם נלקח בשבי, ומבחינה נפשית זה מרגיש לנו הרבה יותר זמן, המון זמן, וזה מאוד קשה. אנחנו מרגישים שהפכנו למשפחה אחת עם שאר משפחות החטופים והחטופות. זה כבר מזמן לא רק העניין של המשפחה שלנו, אלא עניין הרבה יותר גדול, וכל העולם מעורב בזה. 7 באוקטובר הרגיש לי כאילו המשפחה שלנו קיבלה עוד זאפטה. זו רכבת הרים רגשית שאי אפשר לתאר במילים".
"אנחנו באי־ודאות – לא יודעים מה מצבו של הישאם, לא קיבלנו שום סימן. אף אחד לא יודע מה איתו", אמר. "חמאס לקח את הישאם, שעשה טעות כשנכנס לרצועת עזה, והפך אותו לקלף מיקוח מול מדינת ישראל". לדברי אביו, ב־2010, בעת שגלעד שליט היה עדיין בשבי חמאס, הישאם חצה את הגדר ונכנס לעזה במטרה “לשחרר” את שליט – ונלכד בידי חמאס. כעבור ימים אחדים ארגון הטרור החזירו לשטח ישראל. ב־21 באפריל 2015, זמן קצר אחרי שאושפז, הוא חצה שוב את הגבול לרצועת עזה, דרך המטעים של קיבוץ ארז. הפעם, כשנתפס בידי חמאס, הארגון החליט שלא להחזיר אותו.
כבר ב־20 ביולי 2015 פנו אל האב כלי תקשורת עם ההודעה שיש שני אזרחים ישראלים בשבי חמאס, ואחד מהם הוא בנו. עד אז האב חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפוש אחר בנו. הוא ניסה לשוב אל אותם מקומות שהיה בהם בעבר, גם לשטחים פתוחים. “לקחתי בחשבון שהוא הפך להיות הומלס", הוא סיפר ל"מעריב" דאז. “חיפשתי אותו בגנים ציבוריים, בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, בגדה המערבית. חיפשתי אותו אצל הורי אשתו לשעבר, בכפר רמאדין. הבנתי שהם עזבו את הכפר, ואז נסעתי אליהם עד למקום המגורים החדש שלהם ליד טול כרם. בתקופה שבין 20 באפריל עד 20 ביולי 2015 היו לנו חיים מאוד קשים. המשטרה סיפרה לנו שהטלפון שלו נותק בקיבוץ עלומים ליד שדרות, וכמה ימים לאחר מכן פרסמו בתקשורת שהוא נעדר".
“כאשר נודע לי שהוא אצל חמאס הרגשתי הקלה", הוא מודה. “חשבתי שלפחות הוא בחיים ונמצא במקום מסוים. נרגעתי ולא חשבתי שאני אגיע למצב שחמאס יתפסו אותו כקלף מיקוח. חשבתי שיחזירו אותו כמו בפעמים קודמות. לא עלה בדעתי מצב כזה כי היה לנו ניסיון קודם איתם. חשבתי שבאיזה שהוא שלב הם ישחררו אותו ולכן ביקשתי צו איסור פרסום על שמו והורדנו פרופיל".
כאמור, בעבר הישאם כבר חצה את הגבול לעזה, אך משפחתו פנתה לתושבים בדואים שהם מכירים ברצועה, ואלו עזרו להחזירו. בפעם האחרונה הוא נחטף בידי חמאס. הישאם הצטרף אז לשלושה ישראלים אחרים שהיו שבויים בעזה: אברה מנגיסטו, שחצה את הגבול רק מספר חודשים לפניו, והחיילים אורון שאול ז"ל והדר גולדין ז"ל, שגופותיהם נחטפו ע"י חמאס במבצע צוק איתן. אביו החל לפנות לתקשורת רק לאחר שב-2016 חמאס שיקר וטען כי הישאם הוא חייל ציוני. עד אז, שמר על שקט יחסי כיוון שקיווה שיהיה שחרור הומניטרי. לאורך השנים היו ניסיונות לעסקה שתביא לשחרורם, אך אף עסקה שכזו לא יצאה לפועל, וכיום הישאם, והשלושה הנוספים, הם חלק מהחטופים שנשארו בעזה.
ביוני 2022, לאחר שהודיע חמאס כי חלה הדרדרות במצבו הרפואי של הישאם, פרסמו לראשונה סרטון עם אות חיים ממנו. בסרטון רואים את הישאם שוכב במיטה ומחובר למסכת חמצן. אביו של הישאם, שעבאן א-סייד, אמר במשך השנים כי הוא מתנגד לעסקאות חילופי שבויים בעד מחבלים, וכי עסקאות מסוג זה רק מעודדות את חמאס להחזיק בשבויים ולבקש מחירים גבוהים עוד יותר. מכיוון שהישאם הינו מתמודד נפש, אביו ניסה לקדם עסקה מטעמים הומניטריים.
משפחתו לא מרבה להתראיין ולדבר בציבור מחשש שזה עלול יהיה לפגוע בהישאם, והם אינם ניסו להפעיל לחץ ציבורי במהלך השנים, אלא האמינו כי כוחות הביטחון יעשו מה שצריך כדי להחזיר אותו. משפחתו של הישאם לא עודכנה האם ידעו מה מצבו מאז השביעי באוקטובר. הישאם מוחזק בשבי כבר כתשע וחצי שנים.