"הלב שלי נשאר בעזה", כתב הורן. "בעוד גופי שכב בבית החולים איכילוב בתל אביב, נשמתי נותרה בשבי. כל עוד אחי ויתר החטופים מוחזקים, גם אני נשאר בן ערובה. אני מקדיש את מעט הכוח שנותר לי כדי להחזיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי".
הורן תיאר את זוועות יום הטבח: "אף אחד מאיתנו לא דמיין את מה שקרה. נחטפתי על אופנוע, הוכיתי באלימות קשה ונותרתי מדמם וחבול. במשך חודש לא ידעתי אם איתן חי או מת. כשאיחדו אותנו, נשארנו זה לצד זה עד לשחרורי – רגע שממשיך לקרוע את ליבי בכל יום".
עוד סיפר על תנאי השבי הקשים: "העינויים הפיזיים היו קשים מנשוא, במיוחד בחודשים הראשונים, אבל דווקא העינויים הפסיכולוגיים כמעט שברו אותנו – הפחד שכל נשימה עלולה להיות האחרונה, שכל תזוזה תוביל לאלימות נוספת. הרעיבו, חקרו והתעללו בנו. שרדתי רק כי התמקדתי לשרוד יום אחד בכל פעם".
בפנייתו לטראמפ כתב: "אתה שהבטחת את חירותי – לעולם אהיה חייב לך את חיי. ההיסטוריה תזכור אותך כמנהיג שפעל כשהיה הכי נחוץ. אבל יש עוד עבודה דחופה – אנשים גוססים במנהרות כרגע, אחי איתן ביניהם. כל שעה שעוברת מסכנת את חייהם. אני מתחנן שתשתמש שוב בהשפעתך כדי להביא אותם הביתה".
לסיום, שיגר מסר מרגש לאחיו: "איתן, תחזיק מעמד. כמו שנתת לי כוח בימים האפלים, אני לא אנוח עד שתחזור. כל עוד יש חטופים בעזה – אף אחד מאיתנו לא חופשי באמת".
התרעות פיקוד העורף