שרי הביטחון והאוצר, בהמלצת צה"ל, אישרו כי “אין כל מניעה ביטחונית לחזרת התושבים לבתיהם", בניגוד לדעתם של חלק מראשי הקהילות, שטוענים שהסכנה מלבנון טרם חלפה ושהיישובים שנפגעו קשות במלחמה טרם שוקמו.
“המתנ"סים לא עזבו את התושבים, גם כשאלה פונו. במלונות ובאזורי פינוי הפעלנו עשרות רכזים שליוו את המפונים ודאגו לכל צורכיהם בעניין הפעילויות. אנחנו עובדים על הקהילתיות הזו מהרגע הראשון של המלחמה. אם היינו מתחילים את תהליך ההיערכות רק עכשיו, קליטת התושבים בהקשר הקהילתי הייתה הרבה יותר קשה".
בסכס מצביע על כמה אתגרים במשימתה של החברה למתנ"סים בתהליך זה: “אנחנו צריכים לבנות מחדש את תחושת הביטחון, את תחושת הקהילתיות, את השייכות שיש לתושבים למקום. אנחנו עושים את זה דרך חוגים ופעילויות לילדים, לגיל השלישי, למשפחות, פעילויות העשרה שיש בהן גם הפוגה וריפוי".
מציין כי "אם לא יהיה לתושבים את זה, הם לא ימהרו לחזור. נדרשת השקעה רבה בתחום הלא פורמלי, בשיקום הרגשי, החברתי והקהילתי. זה מה שקורה עכשיו במתנ"סים, בתנועות הנוער ובמרכזים הקהילתיים, וזה תהליך ארוך".
הוסיף כי "להחזיר אותם הביתה זו משימה קשה מאוד, בעיקר כשיש יישובים שעדיין לא התחילו את שיקום המבנים שנפגעו. אני מאמין שההתאוששות המשמעותית תהיה בראשון בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים הבאה. בשורה התחתונה, המטרה שלנו היא להחזיר את התושבים למציאות הרבה יותר טובה".
להחזיר את האמון
“השבוע, מתחילת חזרתם של התושבים לעיר, אנחנו רואים את הצמא שלהם לחוגים, לערבי תרבות ופעילויות פנאי. ביום רביעי השבוע התחלנו להפעיל חוגים לילדים ופעילויות לגיל השלישי, ולנסות לזרוע שגרה מסוימת בחמשת המתנ"סים בעיר. עד סוף החודש נמשיך את הפעילויות באזורי הפינוי כדי לתת לתושבים לחזור בהדרגה, ואז נעביר הכל לקריית שמונה".
"במשך המלחמה קלטנו יותר מ־120 עובדים חדשים, שפוזרו ברחבי הארץ כדי לנהל את מערך הפנאי והתרבות, ואנחנו מתכננים לחזור עכשיו לפעילות הרבה יותר עשירה כאן, בקריית שמונה".
קוז’יקרו מודה שכמות התושבים בקריית שמונה עדיין קטנה, אבל הוא מזהה בקרב השבים התעוררות והתרגשות, ונושא עיניו אל השבוע הבא, ומעבר לו: “אין לי ספק שפורים יהיה יריית הפתיחה כי אנחנו מתכננים נשפי פורים ופעילויות שונות לילדים. בקיץ הקרוב הפעילות שלנו תגיע לשיא".
“יש לנו מתנ"ס גדול עם כמה שלוחות, אולם ספורט, מבנה מולטימדיה, מעונות ועוד", מספרת ממן, “ואנחנו מתכננים לפתוח השבוע את החוגים, שבעצם ימשיכו את הפעילות שעשינו במשך כל השנה וחמישה חודשים האלה באזורי הפינוי. זה לא שעכשיו יש לנו 50 ילדים שנרשמים לחוג, ובטח שאין תפוסה מלאה, אלא אנחנו מתחילים בקטן, אבל יש סוג של היענות ותחילה של חזרה לשגרה. הכיוון חיובי".
ממן מדגישה שהקושי העיקרי שניצב בפניה כרגע הוא התמודדות עם מצבם הפיזי של המבנים: “הרבה מבנים בשלומי נפגעו, ואנחנו משפצים אותם, אז הפעילויות ייעשו תוך כדי תנועה והתאמה למצב. זה אתגר גדול. קח למשל את הספרייה שלנו: הספרייה בשלומי נהרסה מפגיעה ישירה של טיל, ואנחנו צריכים לשפץ אותה".
תהליך של כמה שנים
“נתחיל בזה שעכשיו אנחנו פותחים חוג גם אם אין תפוסה של 15 משתתפים לפחות, כי אנחנו מודעים למצב", היא מסבירה. “כל עוד יש ביקוש לחוג מסוים, לילדים או לבני הגיל השלישי – אנחנו נפתח אותו. הקושי העיקרי שלנו כרגע הוא כוח האדם. ככל שנגייס יותר עובדים, נפתח יותר פעילויות".
מסבירה כי "זה תהליך של כמה שנים. הנזק שנגרם פה הוא עצום, ואנחנו צריכים לעשות את המיטב למען הקהילות שלנו. לבני הגיל השלישי אנחנו פותחים מרכז יום לקשיש, שיהיו בו פעילויות ספורט, שיח, הצגות ומפגשים חברתיים. כרגע המרכז יפעל פעמיים בשבוע, בתקווה לפתיחה נרחבת יותר בהמשך. הגיל השלישי הוא עניין מורכב, כי אלה אנשים שגרו במשך כל חייהם ביישוב ופתאום נאלצו לפנות אותו, ואז לחזור אליו. זה לא פשוט להם, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לתת להם את הפעילויות הכי מגוונות שיחזירו להם את תחושת הביטחון ואת תחושת הביתיות".
לצד חידוש הפעילות בחלק ניכר מהיישובים באזור הצפון המפונה, יש מקומות שבהם הדבר אינו אפשרי עדיין. דוגמה מובהקת היא מטולה, היישוב הצפוני ביותר בישראל, שמאז תחילת המלחמה הופגזה ללא הפסקה וספגה נזק עצום.
“יש לנו בית ספר שספג שתי פגיעות ישירות, מרכז תרבות שחטף פגיעה ישירה, ספרייה שספגה פגיעה עקיפה וכל התקרה שלה התמוטטה, מועדון הנוער שנפל לידו טיל והוא נפגע מההדף, מועדון קשישים שהפך למטבח לכיתת הכוננות. גם מרכז הספורט הגדול שלנו, מרכז קנדה, קיבל פגיעה ישירה".
מבהיר כי "תוסיף לזה את העובדה שהרחובות עצמם נפגעו וזקוקים לשיפוץ, מה שאומר שילדים לא יכולים לרכוב על אופניים על המדרכה. אז כרגע אנחנו בשיפוצים, וגם אם נרצה אין לנו איך לפתוח את מועדוני הפנאי לתושבים. הצפי שלנו לחזרה לפעילות מלאה בתחומי הפנאי הוא בסביבות חודש יולי, וגם זה תלוי באיך תתפתח המלחמה. כרגע, את פעילויות התרבות שלנו אנחנו עושים מחוץ למטולה, במקומות כמו כפר תבור וכרמיאל".
התרעות פיקוד העורף