עשור, הציגה תיעוד מקבוצת וואטסאפ של היישוב, בה מתקבלים עדכונים שוטפים בנושא צבא וביטחון. "איך אפשר כך כל היום לקבל הודעות כאלה ולהרגיש בטוח? זה מגוחך, אני שכרתי דירה בשבי ציון ולא ממש מרגישה ביטחון לחזור למטולה לא סומכת על הצבא והממשלה, לא מוכנה להיות שפן ניסיון בשביל אף אחד במדינה. אהבתי את מטולה גידלנו 3 ילדים באהבה והערכה ליישוב היום אין ביטחון חד משמעי".
אוסנת, מסבירה שעל אף אהבתה ליישוב למה היא לא מתכננת לחזור, "מי מתחייב שלא תהיה חדירה למטולה? ראינו שאי אפשר להסתמך על הצבא, ואם ישחטו אותנו מה יגידו? לא נורא בסך הכל 2000, איש זה בקטנה בשביל להציג שגרה".
לעשור אמנם אין פתרון למצב בגזרת אצבע הגליל אך היא הציעה רעיון להתמודדות עם המצב, "האמת שאני לא יודעת אבל אולי דבר ראשון פינוי כל התושבים ממטולה ולהעביר את פיקוד צפון לשם ולמצוא לנו מקום חדש ובטוח בצפון".
גם ע', תושב מטולה סיפר על תחושותיו הקשות מאז השבעה באוקטובר ואובדן הביטחון בביתו בו הוא התגורר יחד עם משפחתו במשך 5 שנים: "הבת שלי עברה שמונה מיטות בבתים שונים במהלך המלחמה, זה הגיוני למישהו? איך מבקשים מהציבור בצפון לחזור לשגרה זה באמת לא ברור, הריי הירי מלבנון יכול לגבות מחירים כבדים, זה לא משנה אזעקות השווא, זה הרבה מעבר, העניין הוא שאנחנו צריכים להמשיך ולהתמודד עם הקפריזות של ארגוני הטרור ואנחנו לא מרגישים שמישהו סופר אותנו - לא משנה מי ידבר וכמה ננסה לעשות משהו - אנחנו מרגישים מופקרים".
ע' התייחס גם להתמודדות עם הילדים שרוצים לנהל שגרת חיים נורמלית והוסיף: "אנחנו לא יכולים לשלוח את הילדים שלנו לשחק בכיף בגני השעשועים כי אי אפשר לדעת מה יהיה ויש פחד תמידי אז לאן רוצים שנחזור? אנחנו צריכים להרגיש בטוח וזה לצערי לא המצב".
התרעות פיקוד העורף