איך מפשרים בעימות שבין סבתא לאחיינית צעירה, ולמה השתבשה הגמילה מחיתולים? מיכל דליות עונה על שתי שאלות בנושאי יחסים בין בני המשפחה והתמודדות עם גמילה מחיתולים שלא עלתה יפה. היא מסבירה כיצד מי שמשת כבת ודודה בריב בין סבתא לאחיינית יכולה לעזור לגשר, וכיצד עדיף לגשת לילדה שמתקשה להתאפק עם הצרכים.
"הילדה לא הייתה צריכה לריב או להתפוצץ, ועדיין – החובה היא תמיד של המבוגרים. חובתנו היא להסדיר את היחסים עם הילדים והנכדים שלנו. אם יגיע אליי לקליניקה אבא לילד בן 7 שרב עם בנו, אני אזכיר לו שחובת החיזור היא על המבוגרים, ולא על הילדים. אני מציעה שתגידי לאמא שלך: ‘את צודקת, אבל מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון, והמישהו הזה הוא תמיד המבוגרים. אנחנו האחראים, אנחנו הבוגרים, אנחנו יכולים להתאפק’".
"תגידי לה: ‘אמא, מה זה? את עושה פה תחרות? זו נערה בת 13 שהתפוצצה, והיא בטח מצטערת כבר. יאללה, תפתחי את הדלת ותני לה את האפשרות להיכנס’. תסבירי לה שהיא צריכה להפגין רוחב לב מול הנכדה. תגידי לה שכשהיא נכנסת לבית, שתלך ישר לילדה ותשאל אותה מה שלומה. היא לא צריכה לשמור טינה. היא צודקת שזה לא בסדר, אבל אפשר ללכת הלאה ולהתקדם מהאירוע הזה".
"אם אמא שלך לא מסוגלת בשום פנים ואופן לשוחח עם הילדה, הייתי מציעה שתשני את תוכנית הפעולה ותפני את אל הילדה. לכי לאחיינית שלך, ותאמרי לה: ‘סבתא זקנה, היא מהדור של פעם. היא לא יודעת לסלוח ולהמשיך קדימה. היא חושבת שהילדים של היום צריכים להתנהג כמו שהיא התנהגה לפני 50 שנה’. תציעי לילדה שתלווי אותה לשיחה עם סבתא, ושיחד תעשו את הצעד הראשון".
"תגידי לה: ‘זה מה שסבתא מחכה לו? תני לה את זה. אל תחכי. זה סתם יושב על הלב שלך ועל הלב שלה’. אני מבינה שאת דואגת, אבל אם תסתכלי שנייה על האירוע הזה, אני חושבת שתראי שאת צריכה להתעסק במה שיהיה, ולא במה שהיה. להתעסק במה שהיה זה להתעסק בחלב שהחמיץ. במקום זה, תתעסקי במה שעתיד להיות".
"אני מציעה שלא תיכנסי לעצם המריבה ביניהן. את לא הולכת לפתור את המריבה, את צריכה ליישר את ההדורים ביניהן, לשמור על אווירה טובה. כשאת הולכת ליישר הדורים בין שניים, את לא מתעסקת בעמדה, אלא באינטרס. מה האינטרס שלהן לשמור על מערכת יחסים תקינה? נראה שהוא גדול. אז בואי נחשוב איך שומרים על זה כמו שצריך”.
“ברגע שאמרתם שאתם לא מדברים על זה, אתם צריכים לעמוד במילה שלכם מולה ובאמת לא לדבר על זה. אם אתם מדברים על זה כל הזמן, זה לא מועיל לה, ויכול להזיק לתהליך. שכן בסיכומו של דבר מדובר באובדן שליטה שהילדה הזו חווה. לפי מה שאתה מתאר, עשיתם הכל, וכבר אין לי פתרון נוסף, רק להגיד לכם ‘תנשמו, קחו אוויר, בסוף זה יעבור’. יכול להיות שבדיוק נולדו אח או אחות, אולי זה גם בשל המלחמה. ברגע מסוים משהו יקרה, והיא תלמד להתאפק, תהיה לה מוטיבציה פנימית לא לעשות בתחתונים”.
עריכה: עדן בן ארי
התרעות פיקוד העורף