" נכון להבוקר של יום חמישי וזה מכתב ליעל, אמא של עידן אלכסנדר", כך פתחה דיין את פנייה והמשיכה: "יעל היקרה, התיישבתי לכתוב לך אחרי שראיתי איך נהרות של רעל מתחילים לזרום כאן שעות אחרי שהבן שלך חזר מהגיהינום. ראיתי אותך כמה פעמים בכיכר החטופים, נפגשנו גם בסנטרל פארק בניו-יורק לפני שנה בערך, בעצרת השבועית שעושים שם. ראיתי אותך נואמת, נלחמת, נחנקת מבכי, ראיתי את הגולה בגרון שהשתחררה סוף סוף ביום שני לקראת 7 בערב".
דיין המשיכה: "יש מצב שלא ראית ברגעים האלה את מה שאנחנו כן, איך עידן קופץ את האגרוף שלו תוך כדי חיבוק לאבא, איך הידיים שלו פצועות, איך האנדרנלין שוטף לרגע את הצלקות שפצעו את הנפש", הקריאה דיין והוסיפה: ראיתי אותך יעל אחרת כל כך שלשום מול המצלמות באיכילוב. הילדים שלך החזיקו תמונות של חטופים שעדיין שבי ואת דיברת על מה שהחטופים חווים עכשיו ועידן חווה עד לפני כמה ימים".
ברגע זה דיין עוקצת ברמיזה: ואיך יכלת לדעת יעל שמשטרת התודות לא תסלח לך על האיש האחד שבחרת לא להזכיר, ואיך יכלת לדעת שתוך פחות משעתיים המגיש הפופולרי יודיע שאת כפוית טובה ואחר כך אחר יכנה אתך נפולת של נמושות, והנה המכונה כולה נכנסה לפעולה ושולחת אותך חזרה לאמריקה. ופתאום גם בעידן עצמו ננעצים חיצים, ולא אין לי שום כוונה לחזור כאן על המילים הרעות שנאמרו".
לבסוף דיין סגרה במסר אופטימי: האמת, רק רציתי לומר לך שרוב הישראלים לא כאלה יעל, רובם ככולם זוכרים שעידן הגיע מאמריקה, כחייל בודד שהתנדב לגולני והתנדב לסגור שבת בבסיס, בשבת שסגרה על כולנו. רובנו זוכרים גם מי אשם במחדל חטיפתם של עידן וחבריו ומי באמת אחראי להחזיר אותם הביתה. כיעשה את זה נודה לו מקרב לב. גם את, אני משוכנעת".
אל המסר האופטימי לא שכנע את חיים לוינסון, שכעבור כמה שעות פרסום ציוץ לוחמני שנוגע לדברי של דיין. הוא כתב כך: "טקסט מבאס ממש של אילנה דיין. שימוש בפאתוס ושמאלץ להקטין ולגמד בעיה קשה ועמוקה כאילו זה אנקדוטה של כמה משוגעים. *רוב* הישראלים לא כאלה אבל *מספיק* ישראלים הם כאלה וזה לא רק עניין של כמות אלא של המקום בחברה. השלטון הוא כזה. הם השלטון. לא רוב הישראלים".
התרעות פיקוד העורף