הגבול הפרוץ של ישראל: זו כנראה הסיבה להסתננות שלהם

“העניין הוא כזה: אין ספק שההסתננות מירדן לישראל הוא אירוע חמור", אמר. פרופ’ יצחק מציין כי כוחות הצבא הירדני מתקשים לעמוד באתגרי האבטחה על הגבולות השונים, תוך מיקוד בגבול הסורי: “הכוחות של הצבא הירדני מוגבלים מאוד ויש להם סדרי עדיפויות באזור. על אבטחת הגבולות של ישראל-סוריה-ירדן מוקצים ארבעה גדודים  מפיקוד צפון של הצבא הירדני (גדודים 9, 10, 11, 12). מטבע הדברים הם בעיקר עסוקים באבטחת הגבול הסורי, שם גברה ההסתננות בתקופה האחרונה ולכן תשומת הלב מופנית לכיוון הסורי. זה מאמץ יום-יומי לסיכול הסתננות, הברחות סמים ואמל”ח".

לפי הפרופסור, גודלו של הגבול משפיע באופן ישיר על יכולת ההגנה עליו: “צריך לזכור שהגבול הסורי-ירדני הוא כ-380 ק”מ. ארוך מהגבול עם ישראל (כ-300 ק”מ). כך שכוח האדם מתקשה לעמוד במשימות שלו".

בהקשר לשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, הוא מדגיש: “ירדן משתפת פעולה עם ישראל ופועלת לפי מידע מודיעיני מוקדם. סביר להניח שמאחר ומדובר במהגרי עבודה, המודיעין הירדני לא הקדיש מאמץ בניטור המידע אודותיהם. זו כנראה הסיבה להסתננות שלהם”. עם זאת, הוא מתריע מפני זחיחות: “אין להמעיט כאמור מחשיבות האירוע, שכן זה מוכיח שהגבול פרוץ בין המדינות ומחייב את ישראל לקדם במהירות את התוכניות להצבת האוגדה המזרחית ולהקמת המכשולים המתאימים לאורך הגבול”.

פרופ’ יצחק מתייחס גם לשאלת היציבות השלטונית בירדן, ומסביר כי לאורך ההיסטוריה הממלכה ההאשמית ידעה להעביר שלטון בצורה מסודרת וללא זעזועים: “כמובן אין לדעת מה יהיה, אבל הסתכלות על העבר מראה שאין סיבה לדאגה. השלטון ההאשמי הוא יציב וידוע בהעברה מסודרת של השלטון. לאחר רצח עבדאללה הראשון ביולי 1951, שהיה קיים חשש ליציבות המשטר, מהר מאוד יצבו אותו ובנו טלאל עלה לשלטון. גם כאשר הודח טלאל לאחר 11 חודשים היה ברור שבנו חוסין ירש את מקומו.

"אפילו כאשר מת המלך חוסין בפברואר 1999 והמועמד הטבעי היה יורש העצר הנסיך חסן אחיו של חוסין, אך כאשר חוסין קבע שבנו עבדאללה יירש אותו, כולם קיבלו זאת. איש לא ערער על חוקי הירושה, לא היו ניסיונות להפיכה או הפיכות חצר, מהומות או חוסר סדר, ולכן סביר להניח שכך יהיה בעתיד”, הוסיף.

80 מיליון לגבול המזרחי

ביוזמת משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בשיתוף עם משרד הביטחון, הקבינט אישר לפעול במהלך השנים הקרובות לקידום הצבתם של מוקדי משימות לאומיות שאושרו ע״י האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון לאורך הגבול המזרחי, כגון: גרעיני נח״ל, מכינות קדם צבאיות, מסגרות שנת שירות, גרעיני צבר ותכניות אופק, ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ועוד. עוד הוחלט על הקמת חוות חקלאיות ועיבוי ישובים קיימים.

הוקצה תקציב מיידי של 80 מיליון לתוכנית פיילוט שמשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות יוביל להתחיל להקים בשנת 2025. בנוסף הוחלט על הקמת צוות שרים בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון ועל הקמת צוות מקצועי- בינמשרדי בראשות מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם, שיגבש עקרונות לתכנית חומש להמשך יישום תכנית הגבולות, לחיזוק הביטחון הלאומי והאחיזה האסטרטגית בגבול המזרחי.