ביממה האחרונה הקבינט בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט על חידוש זרימת הסיוע ההומניטרי לעזה, צעד שעורר תגובות מעורבות בקרב מצביעיו. נתניהו הסביר את ההחלטה כי בעלות בריתה של ישראל הביעו דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה והיו מודאגות מ"תמונות של רעב המוני".
האו"ם תיאר את חידוש הסיוע כ"טיפה בים" לאחר כמעט שלושה חודשים ללא כניסת סיוע לרצועה. כאמור, העיתוי של החלטה זו התרחש בסמיכות לביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במדינות המפרץ הערביות, שבמהלכו הביעו מנהיגי האזור את רצונם בסיום הלחימה בעזה. מנהיגי המפרץ הזרימו מאות מיליארדי דולרים לארה"ב במהלך ביקור זה, וטראמפ התחייב לעזור לאנשים "הרעבים" בעזה.
לפי מקורות המעורים בשיחות, הנשיא טראמפ נראה "מודאג ממצוקתם של הפלסטינים בשטח". כמו כן, דווח כי הנשיא הפך חסר סבלנות כלפי נתניהו, כאשר מקור אחד הדגיש כי טראמפ "אפילו לא אהב" את נתניהו, שעשה קריירה של התנהלות מול נשיאי ארה"ב מאז ביל קלינטון.
ארה"ב מקדמת מאמצי תיווך בשיחות בהובלת קטאר. שייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן בן ג'אסים אל-ת'אני, ראש ממשלת קטאר, ציין כי השיחות עד כה לא הניבו תוצאות והביע חשש שהמבצע הצבאי הנוכחי "פוגע בכל סיכוי לשלום".
כאמור, דווח על שינויים אפשריים ביחסי ארה"ב-ישראל, לאחר תקופה של תמיכה אמריקאית בלתי מתפשרת. ראשית, טראמפ הדהים את ישראל בהכרזה על שיחות עם איראן, ולאחר מכן על הפסקת אש עם החות'ים. דווח כי שליחו, סטיב ויטקוף, האשים את ישראל בהארכת המלחמה.
הבית הלבן הכחיש דיווחים על "נטישת" ישראל, אך ציין כי הנשיא פועל לסיום העימות גם כאשר ישראל מרחיבה את המבצע שעלול להרוס את המעט שנותר בעזה. במקביל, חמאס ממשיך להתמודד עם ביקורת נרחבת מצד תושבי רצועת עזה, שגררו תגובות אלימות מצד פעילי הארגון כלפי מתנגדים, כולל הריגת מפגינים ומכות. פעילי הארגון פנו לתחנות טלוויזיה לשדר את עמדתם.
בנוסף, נתניהו מתמודד עם לחץ פנימי במדינה, כולל מחאות נחושות הקוראות לסיום הלחימה. יאיר גולן, מנהיג מפלגת הדמוקרטים הישראלים, הביע חשש מהשלכות המצב ואמר: "ישראל בדרך להפוך למדינה מנודה, כמו דרום אפריקה, אם לא נחזור להתנהג כמדינה שפויה".