הוא מציין עוד כי הדוח על העסקים הקטנים העלה כי חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה, וחלקם אושרו רק במהלך ביצוע הביקורת. "הזמן הוא מרכיב קריטי עבור תושבי הצפון ובעלי העסקים הקטנים. על ראש הממשלה ושר האוצר לגבש תוכניות רלוונטיות ולהוציאן לפועל בהקדם האפשרי", עוד הוא מציין.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, החליטה הממשלה על תוכנית פעולה לאומי לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (במרחק של עד חמישה ק"מ מהגבול) וקליטתה. בעקבות ההחלטה פונתה בפועל אוכלוסייה מ-43 יישובים בצפון, השוכנים במרחק של עד 3.5 ק"מ מהגבול. הממשלה האריכה כמה פעמים את משך הפינוי, ונכון לתחילת יולי 2024 יותר מ-60 אלף תושבים מהצפון היו זכאים לפינוי על ידי המדינה לבתי מלון או למגורים בקהילה באמצעות קבלת מענק אכלוס.
"קהילות אלה פוצלו בין עשרות יישובים ברחבי הארץ. נוסף על כך, בשל תחושת האיום הביטחוני וחוסר היכולת לקיים שגרת חיים סבירה, החליטו חלק מתושבי אזור הצפון להתפנות באופן עצמאי, אף שלא נכללו בתוכנית הפינוי הממשלתית", קובעים מחברי הדוח – "מספרם של תושבים אלה נאמד בכמה עשרות אלפים. עם התרחבות המלחמה היו נתונים תחת אש מאות אלפי תושבים בעשרות יישובים נוספים, המרוחקים עד 20 ק"מ מגבול הצפון, אשר לא פונו על פי החלטות הממשלה".
אי יישום החלטות בתקציב של מיליארדים
במאי 2024 החליטה הממשלה להקצות 3.9 מיליארד שקל לצורך מימוש התוכנית - 940 מיליון שקל ב-2024 ושלושה מיליארד שקל בפריסה רב-שנתית, בלי לקבוע את משך התקופה של התוכנית שכונתה "מתווה רב-שנתי". לאחר כשלושה חודשים, באוגוסט 2024, החליטה הממשלה להפחית את הסכום שהוקצה למימוש ההחלטה בטווח המיידי ל-804 מיליון שקל (הפחתה בשיעור של 14%), ובסך הכול להקצות למימושה 3.8 מיליארד שקל.
נכון ליולי 2024 הוקצו בפועל במסגרת החלטת הממשלה כ-608 מיליון שקל למימון הוצאות התוכנית בטווח המיידי, מהם כ-141 מיליון ש"ח (23%) הוקצו מהתקציבים הקיימים במשרדי הממשלה וכ-467 מיליון ש"ח (77%) הוקצו מתקציב תוספתי, שיועד ליישום התוכנית. בביקורת נטען עוד, כי משרד ראש הממשלה לא ביצע סקר תושבים ליישובים המפונים לזיהוי מגמות אכלוס וצרכים.
"על הממשלה לזרז מתן מענה כולל ומערכתי לשיקום יישובי הצפון", ממליץ מבקר המדינה על השר במשרד האוצר, המופקד בין השאר על שיקום יישובי הצפון, במאמץ משולב עם כלל משרדי הממשלה, לפעול בנחישות כדי להבטיח ביצוע מהיר ואפקטיבי של החלקים שנותרו לביצוע בהחלטת הממשלה ממאי 2024 והשלמת מתווה רב-שנתי מפורט לשיקום ולפיתוח של הצפון".
"מומלץ כי בעת גיבוש מענה ממשלתי כולל ליישובי הצפון יובא בחשבון הצורך החיוני בעידוד חזרת תושבי הצפון המפונים לבתיהם, ובייחוד תושבים צעירים ומשכילים, כרכיב מהותי במשימה הלאומית של החיזוק והשיקום של אזור הצפון, לרבות השלמת הטיפול במימון של שיקום מבנים ותשתיות שניזוקו עקב היעדר תחזוקה שוטפת (להבדיל מנזקי ירי)ובצורכי היישובים השונים", צוין בדוח הביקורת.
בסיכום דוח הביקורת, קובע אנגלמן: "העיכוב המתמשך בגיבוש מדיניות ממשלתית לטיפול כולל ביישובי קו העימות ובתושביהם במשך חודשים שבהם התנהלה מלחמה בצפון, הוא ליקוי יסודי בטיפול הממשלה בתושבים, אשר רבים מהם חוו סבל ניכר בשעה שהיו מנועים מלשהות בבתיהם או שהיו נתונים תחת אש, ובהבטחת המענה הנדרש לקראת חזרת תושבים ליישוביהם".
אנגלמן טוען עוד: "ליקוי זה מונח לפתחו של משרד רה"ם והעומד בראשו, ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי, אשר לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות הממשלה - ביצוע מלא של מתווה הסיוע המיידי ליישובי קו העימות בצפון, וגיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון, לרבות היערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם. ראש מטה היישום אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה".
בדוח הביקורת על ההשלכות הכלכליות, נטען עוד, כי למלחמת חרבות ברזל הייתה גם השפעה משמעותית על שוק העבודה. באוקטובר 2023 נעדרו כ-765 אלף מועסקים מעבודתם (כ-18%) בשל סיבות הקשורות למלחמה, בנובמבר 2023 נעדרו כ-400 אלף מועסקים (כ-9% מהמועסקים) ובדצמבר 2023 - כ-285 אלף מועסקים (כ-7% מהמועסקים).
מבקר המדינה קובע, כי למרות שמשרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים החלו להיערך לשעת חירום לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ואף ערכו תרגיל לתרחיש מלחמה (בספטמבר 2023), הם לא הכינו לפני אירועי שבעה באוקטובר תוכנית מגירה כלכלית, המתואמת עם משרד האוצר, לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום.
לטענת משרד הכלכלה, אגף התקציבים במשרד האוצר (אג"ת) לא אישר את תוכנית הסיוע לעסקים קטנים, שהכין המשרד בסמוך לאחר אירועי שבעה באוקטובר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי הכלכלה והאוצר כי אי-תיאום תוכניות הסיוע לעסקים בין משרדי הכלכלה והאוצר והמגזר העסקי, ככל הנראה, האריך את פרק הזמן לאישור מתווה הסיוע לעסקים ויצר אי-ודאות לגבי היקף הסיוע לעסקים בשבועות הראשונים לאחר אירועי שבעה באוקטובר.
חוסר תיאום ואווירת אי-ודאות
בדוח נטען, כי תיאום מוקדם בין משרדי הכלכלה והאוצר והמגזר העסקי עשוי היה לצמצם את פרק הזמן לאישור המתווה, ובכך להפיג ככל האפשר את אווירת אי-הוודאות לגבי היקף הסיוע לעסקים ששררה בשבועות הראשונים לאחר אירועי שבעה באוקטובר. משרד מבקר המדינה גם מעיר לבנק ישראל כי במסגרת תוכנית ההיערכות שלו לשעת חירום לא הייתה לבנק תוכנית מגירה כלכלית סדורה שעיקרה סיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום, וההחלטות על פרטי התוכנית הכלכלית ועל יתר ההקלות התקבלו באופן תוצאתי לאחר אירועי שבעה באוקטובר.
עוד עולה מהביקורת, כי לרשות המיסים אין הבחנה ייעודית לגבי תביעות לפיצוי מצד עסקים זעירים (שמחזור העסקאות שלהם עד 2 מיליון ש"ח) והיא לא ביצעה בקרה לגבי תביעות לפיצוי מצד עסקים אלה באופן ייעודי. רק באפריל 2024, במהלך הביקורת זירזה רשות המיסים את הטיפול בכ-10 אלפים תביעות של עוסקים פטורים ושל עסקים קטנים.
עוד עולה מהביקור, כי צה"ל העביר לרשות המיסים קובץ הכולל את משרתי המילואים הפעילים מאז אירועי שבעה באוקטובר רק בינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. בדוח הביקורת גם נטען, כי קרן הסיוע העבירה לבני זוגם של משרתי המילואים פיצוי בגין אובדן הכנסה לאחר ניכוי מס במקור בשיעור של 25% באופן גורף, מבלי לאפשר הצגת אישור ניכוי מס במקור או אישור תיאום מס לצורך הפחתת או ביטול הניכוי במקור.
משרד מבקר המדינה מעיר, כי ניכוי מס במקור בשיעור של 25% באופן גורף עלול ליצור מצב בו ינוכה מס במקור בשיעור גבוה משיעור ניכוי המס במקור הנדרש על פי הפקודה, לפגוע במיצוי הזכויות של משרת המילואים ושל בן זוגו ובסך הכנסות התא המשפחתי של משרת המילואים.
מהביקורת גם עולה, כי עד פברואר 2024 עמד היקף מימוש התוכנית לעסקים קטנים לפי הגדרת הסוכנות לעסקים קטנים על כ-4.4 מיליארד שקל בלבד (כ-44% בלבד מהתוכנית העומדת על 10 מיליארד ש"ח, במסגרתה ניתנות לעסקים הלוואות בתנאים מיטיבים).
היקף מימוש התוכנית לעסקים זעירים לפי הגדרת הסוכנות עמד על כ-0.9 מיליארד שקל בלבד מתוך 10 מיליארד שקל (כ-9% בלבד מהיקף מימוש התוכנית המוניטרית). 4,974 הלוואות שניתנו לעסקים קטנים (כ-56% מכלל ההלוואות) ו-1,998 הלוואות שניתנו לעסקים זעירים (כ-37% מכלל ההלוואות) ניתנו במסגרת קרן ההלוואות בערבות מדינה.
שיעור מזערי (כ-1%) של בעלי עסקים נעזר בסוכנות לצורך הגשת בקשות להלוואות מקרן ההלוואות. שיעור מזערי אף יותר (כ-0.2%) של בעלי עסקים נעזר בייעוץ עסקי מטעם הסוכנות בד בבד עם ליווי בהגשת בקשה להלוואה.
"הכשלון של הממשלה בשיקום הצפון ניכר לעין"
"מניסיוני האישי כראש מועצה מזה שנים, וכמי שעמד בחזית האזרחית גם במלחמת לבנון השנייה, אני יכול להעיד שבשנת 2006, למרות שאזרחי הצפון שהו במקלטים מעל חודש, הממשלה דאז לא סיפקה מענה תקציבי מספק לרשויות המקומיות. יתרה מכך, ימים ספורים לאחר תום המלחמה, שר הפנים דאז קיצץ את מענק האיזון משלומי בסך 7 מיליון שקלים. רק בזכות התערבות נקודתית של מנכ”ל משרד הפנים באותם ימים, הצלחנו לקבל 2 מיליון מתוכם. לעומת זאת, במצב הנוכחי, אני רואה ממשלה שבחרה לסייע לרשויות המקומיות באופן משמעותי. התקבלו החלטות ממשלה חשובות, שהביאו להקצאת תקציבים נרחבים, גם לרשויות המפונות וגם לאלו שלא פונו בפועל אך נפגעו קשות. הוקצו מאות מיליונים לתחומי החינוך, הרווחה, פיתוח מוסדות עורפיים בערים כמו נהריה, עכו וקריית חיים, וניתן סיוע לרשויות קולטות בכל הארץ כדי לאפשר לילדי שלומי להמשיך ללמוד בתנאים הולמים. משרדי הרווחה, הפנים, האוצר ופיתוח הנגב והגליל ראויים להערכה רבה על כך".
"נכון לומר שההובלה של ראש הממשלה ומשרד האוצר אפשרה לרשויות המקומיות לפעול לטובת תושביהן. הממשלה העמידה את המשאבים, והתפקיד שלנו כראשי רשויות הוא להפעיל אותם בשטח. לכן, בעיניי, אין זה נכון להאשים את ראש הממשלה בכך שהוא לא טיפל ישירות בתושבים. זהו תפקידנו ואחריותנו. יחד עם זאת, עליי לציין שבעוד הכוונות ברורות והרצון לסייע קיים, נכון לעכשיו הממשלה עדיין לא אישרה את תוכנית החומש המובטחת. התקציבים שהובטחו במסגרתה טרם הועברו, וזוהי תקלה חמורה. אני קורא לממשלה להתכנס בהקדם, לאשר את תוכנית החומש ולהעבירה לביצוע, למען תושבי הצפון ולמען השיקום של היישובים שנפגעו. אני כולי תפילה שלא נחווה יותר מלחמות ושחטופינו ישובו הביתה בשלום ובמהרה".
ראש המועצה האזורית הגליל העליון הדגיש: " אם רוצים להבטיח הצלחת תוכניות חייבים להיות מחוברים לשטח, ככל שהדברים ימשיכו להיות מוחלטים בירושלים – הרחק מהמציאות שלנו בגליל העליון, לא יתרחש שינוי אמיתי. הממשלה חייבת לתת את הסמכות האחריות ובעיקר את התקציבים לרשויות המקומיות עכשיו כדי שנוכל לפעול. אנחנו כאן בשטח יודעים בדיוק מה ואיך נכון לעשות. לצערי נכון לכרגע, הכל בנוי על כך שאנחנו מקוששים פילנתרופיה מהציבור בארץ ובחו"ל".
המציאות מדברת בעד עצמה - גם היום יותר מחצי שנה אחרי הפסקת האש, 65% מהתושבים שפונו חזרו, רבים מהתעשייה והעסקים לא פתחו. בעיניים של כל אחד ואחד אנחנו יכולים לראות את הכשלים החמורים שעליהם מצביע מבקר המדינה, אבל אנחנו יודעים שאם הממשלה תרצה זה אפשרי, אני קורא לה לבוא ולהתגייס כבר מחר ולהפריח את הגליל העליון". לנגלבן הוסיף: "אנחנו מודים למבקר המדינה על הדוח המעמיק והרציני שפרסם, לאחר עבודה רבה, ביקורים ושיחות עם ראשי הרשויות והתושבים".
בהמשך ציין: "אחר כך, כשהבנו שהאמצעים שבהם אנחנו נוקטים לא מספיקים כדי להחזיר את התושבים, דחפנו, גדי איזנקוט ואני, לצאת לפעולה בצפון כבר בחודש מרץ 24, כדי שהתושבים יוכלו לחזור עד ה-1.9. התיקון שלנו הוא שבתוך 5 שנים יהיה גידול של 10% לפחות באוכלוסייה בצפון. שהתשתיות יפותחו, החינוך יתחזק. עד שנת 2048 מחצית מתושבי ישראל צריכים לגור בצפון ובדרום - זה העתיד שלנו. כדי להוביל אותנו לשם צריך ממשלה מתפקדת, ממשלת הסכמות לאומית שתעבוד למען העם, ולא נגד היועמ"שית וראש השב"כ".
דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה בתגובה לדוח המבקר: דוח מבקר המדינה מצביע על כשלים חמורים באופן שבו מטופלים יישובי הצפון, ובתוכם מטולה, בשגרה ובחירום. לצערנו, רבות מההמלצות שנכתבו בעבר נותרו על הנייר, ובפרט אי מינוי גורם ממונה שיתכלל את ההתמודדות עם אתגרי החירום והשיקום בגליל.
הקמת משרדים חדשים ומנהלות נוספות במקום להשתמש במשרד שהוא ייעודי לכך– מבלי לוודא שהן מתואמות עם הרשויות המקומיות ובעלות סמכות ממשית – רק מחריפה את תחושת אי-הבהירות וחוסר המעש. במקום ריבוי גופים ובזבוז כספי ציבור מיותרים נדרשת מדיניות ברורה, מחייבת ומתכללת שתאפשר פעולה ישירה, אפקטיבית וממוקדת לטובת שיקום מערך שיקום הגליל והבאתו למצב הרבה יותר טוב טרום השביעי באוקטובר.
עם זאת, מתוך אחריות ציבורית ומתוך אמונה בכוח המקומי, מועצת מטולה ממשיכה לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה לקידום שיקום היישוב והאזור כולו ואינה מחכה לממשלת ישראל בתקווה שתצטרף למאמץ השיקומי בעתיד".
התרעות פיקוד העורף