המרחב המוגן הדירתי בנוי כקובייה עם קירות מבטון מזויין שיורדים על ליסודו תהבניין, מה שמקנים לו חוזק ועמידות גדולים יותר מהבניין. הוא צריך להכיל דלת הדף המונעת חדירת הדף ורסיסים לצד איטום, חלון מגן מפלדה, נקודות חשמל, תאורה, תשיתי מיזוג אוויר אוורור וסינון. תחזוקת הממ"ד מוטלת על הדייר עצמו.
על פי ההנחיות, יש לשלוף את חלונות הזכוכית מהממ"ד. עושים זאת כך: מניעים כל חלון אל מרכז המסילה, מרימים את החלון מעט מעלה עד לשחררו, ומניחים בזהירות כל חלון אל מחוץ לממ"ד.
את תריס הממ"ד יש לסגור ואת חלון הפלדה יש לסגור היטב ולנעול באמצעות המוט המונח בבסיסו. מומלץ שיהיה בממ"ד גם מטען לסלולרי, ואם אפשר גם רדיו וטלוויזיה.
על אף יתרונות הממ"דים המחויבים בבניינים חדשים, לרוב אוכלוסיית ישראל אין ממ"ד צמוד והם נאלצים לשהות בעת אזעקה במקלטים. גם את המקלט חשוב להכין בפרט כעת בתחילת המלחמה.
אין לאחסן במקלט חומרים דליקים, מסוכנים, רגילים, או פרטי זכוכית וקרמיקה שעלולים להתנפץ.
יש לוודא שדלת המקלט ופתח המילוט נסגרים ונפתחים כיאות, ושמכסה פתח האוורור שאותו יש לסגור במצב חירום אכן קיים וניתן לסגירה.
וודאו שיש שילוט עם הכיתוב "מקלט" בכניסה עם פרטי המחזיק במפתחות.
פנו את המקלט ובמיוחד את הכניסה אליו מציוד שלא נדרש לשהייה בחירום, כמו אופניים, קופסאות, ריהוט שאינו בשימוש.
השתדלו בין האזעקות לנקות את המקלט משאריות אבק ולכלוך שהצטברו בו משך השנים.
בדקו את התאורה בבניין.
וודאו שיש במקלט מקומות ישיבה, ועדיף גם מזרנים המאפשרים שינה לפחות לילדים שבבניין.
אם אין בבניין שלכם מקלט, וודאו שאתם יודעים היכן המקלט הציבורי הקרוב אליכם. אם אתם יוצאים מהבית לדרך כלשהי, בדקו במסלול הנסיעה או ההליכה היכן מצויים מקלטים ציבוריים בהם תוכלו לתפוס מחסה.
תרופות קבועות: חולים הצורכים תרופות באופן קבוע צריכים להצטייד בכלל התרופות למשך שתי יממות. יש לשאת עמכם גם את רשימת התרופות והמינונים, למקרה שלא תוכלו לקחתם לבד.
שיכוך כאבים והורדת חום: הצטיידו באקמול, נורופן, אופטלגין ודומיו על כל מקרה. יש להרחיק כל תרופה כזו מהישג ידם של ילדים.
מד חום: בעיקר אם אתם הורים לתינוקות, פעוטות וילדים, הצטיידו במד חום למקרה שנמוש חום, או שהילד ישנוני, אפאטי או סובל משיעול, שילשולים והקאות.
משחה לגרד: המיקלט עלול להכיל חרקים וגורמים שונים המביאים לפריחה אלרגית וגרד. כדאי להצטייד במשחה מקומית למקרה של גרד מקומי (לדוגמא: פניסטיל).
ונטולין: חולי אסתמה צריכים להכין משאף בהישג יד: האוורור הלקוי, הצפיפות והאבק, כמו גם החרדה עלולים לעורר התקף מחודש. הורים לילדים ופעוטות שלקו בהתקפי קוצר נשימה צריכים להציב במיקלט מכשיר אינהלציה ואת התכשיר שרשם הרופא.
אינסולין, מד סוכר: חולי סוכרת חייבים לשאת עמם אינסולין לתקופה של יומיים ומזרק גלוקגון, מד סוכר וסטיקים לבדיקת רמות הסוכר, סוללה חלופית למד הסוכר, ונוזל ממותק למקרה של היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר) המסכנת חיים בתוך דקות. שאו על ידכם צמיד ובו מצויין כי אתם חולי סוכרת, ומה יש לעשות במקרה של איבוד הכרה.
לטיפול בפצעים: הצטיידו בחומר חיטוי עורי (יוד, סביעור), פלסטרים ופדי גזה לכל מקרה של חתכים קטנים.
ארון עזרה ראשונה: וודאו שבמיקלט מצויה ערכה הכוללת ציוד החייאה (או לפחות מסיכת כיס להנשמה ונתב אוויר – Airway), חומרי חבישה ועצירת דימומים.
ציוד לעדשות המגע: במהלך השהות במיקלט עלול להגיע מצב בו תיאלצו להסיר מיד את העדשות בשל גירוי או שימוש יתר. קחו עמכם את מיכל האחסון, תמיסת השימור ומשקפיים.
שקיות הקאה: במקרה של הקאות מרובות, כדאי שיהיו בנמצא שקיות שניתן לאטמן היטב. ריח ההקאה חריף ומתפזר במהירות, מה שעלול כשלעצמו להביא לבחילות עזות אצל שאר יושבי המיקלט.
מד לחץ דם: אם יש ברשותכם מד לחץ דם, קחו אותו למיקלט או לממ"ד. הוא חשוב במיוחד לאוכלוסיית הקשישים, אצלם לא תמיד ניתן להבחין בתסמיני עליית לחץ הדם.
לקויי שמיעה: הצטיידו בסוללות למכשיר השמיעה. הצטיידו גם בכלי כתיבה למקרה שהמכשיר יפסיק לפעול ובכל מקרה שלא יהיה בסביבה מתורגמן שיוכל להעביר את דבריכם.
לסובלים מאלרגיה ומאסתמה קשה לטיפול: קחו עמכם לממ"ד עט-מזרק אפיפן, לתגובה אלרגית קשה.
אמצעי היגיינה שכדאי שיהיו בהישג יד: ניירות טואלט, טיטולים, שקיות אשפה, מגבונים לחים.
התרעות פיקוד העורף