בריאיון ל"מעריב" הוא תיאר את הצעדים שננקטו בעיר: “החלטנו לפתוח את בתי הספר עבור התושבים, אבל זה לא מספיק - וגם רחוק. לא כל אדם יכול להגיע לבית ספר בזמן התרעה. הוספנו גם 20 מיגוניות ברחבי העיר, אך הפער עצום ונדרשת תוכנית רב-שנתית לסגור אותו - בכל החברה הערבית”.
לשאלה אם התקיים שיח מוקדם על מוגנות מול המדינה, השיב: “פיקוד העורף ואנחנו משתפים פעולה ונשמעים להוראות, אבל התשתית הפיזית תלויה בממשלה”.
בשלב זה, הוא ואשתו מתארחים אצל בני משפחה: “בזמנים כאלה אתה מגלה מי חברים טובים ומי משפחה טובה. כרגע רבים על לארח אותנו, אבל איפה שאהיה - לא ארגיש בית. חשבתי שמדובר בשיפוץ, אבל בנייה זה עניין של שנים. אנחנו נחפש בית להשכרה בהמשך”.
על רגעי החרדה והאובדן הוא הוסיף: “בקושי מצאתי חולצה אחת לקחת. בואי תראי - הכול הרוס. אסור לזלזל בהנחיות. אתה כל החיים לא תסלח לעצמך אם יקרה משהו למישהו שקרוב אליך. אבל תראי - פה הטיל פגע בממ”ד והוא ממש עף החוצה. יש פה גם הרבה בתים ללא מיגון, מה הם יעשו? זו בעיה״.
העדות של יאסין מצטרפת לקולות רבים מהצפון, שקוראים לממשלה להאיץ פתרונות מיגון בחברה הערבית, שבה אלפי בתים עדיין נטולי מרחב מוגן.
לדבריו, הבית שנפגע היה מושקע ומבוטן - “כמו ממ”ד” לדבריו - אך הטיל פגע בו ישירות. “אני לא מבין למה לקח למשטרה כל כך הרבה זמן. ידענו שצריך מנוף וציוד כבד, אבל רוב העבודה בשטח - עשו אנשים שלנו מהשכונה”, הוא סיכם בעצב.
התרעות פיקוד העורף