היום שאחרי בבאר שבע: "אנחנו ביום קשוח מאוד, אך רוחנו איתנה"

במערכה שהתנהלה בשבועיים האחרונים מול איראן, באר שבע הייתה זירת הפגזות כואבת ומדממת. העיר הדרומית ספגה מטחים כבדים של טילים, שהביאו להרס נרחב של בתים וסביבות מגורים, ולפגיעה קשה בבית החולים סורוקה. "לצערי, הפגיעה אתמול בבוקר לא הייתה האירוע הראשון", אומרת סגנית ראש העיר. "בימים האחרונים ספגנו כמה פגיעות בבאר שבע, בשכונות בעיר ובבית החולים סורוקה. הצוותים שלנו מתורגלים להתמודד במצבים כאלה ויודעים את העבודה. הנושא בשליטה מלאה של העיר, בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, המשטרה, שירותי הכבאות וההצלה ומד"א".

הציבור מגלה גבורה

אחד הנושאים המרכזיים שמדוברים בישראל מתחילת המערכה נגד איראן הוא נושא המיגון. בתים ובניינים רבים ברחבי הארץ אינם מצוידים בממ"דים או במקלטים תקניים, ולעיתים הם מרוחקים ממקלט ציבורי תקין. אלא שבאירוע פגיעת הטיל בבניין המגורים בבאר שבע התברר כי ההרוגים שהו בממ"ד בזמן הפגיעה.

"אנחנו עשינו הכל על מנת להגדיל את מספר המרחבים המוגנים לטובת הציבור שאין לו ממ"ד או מקלט תקין", אומרת סגנית ראש העיר בהתייחסה לנושא המיגון בבאר שבע. "פתחנו את מוסדות החינוך ומוסדות נוספים שיש בהם מרחבים מוגנים לשימוש התושבים, ופתחנו גם חניונים תת־קרקעיים, כדי להגדיל את מספר המרחבים המוגנים בעיר".

"אני עוד בהלם מזה שהבית שלנו נהרס", אומרת ליאת זוהר, ששהתה אתמול עם בעלה ושלושת ילדיה בממ"ד בעת פגיעת הטיל בבניין מגוריה. "כשהופיעה ההתרעה המוקדמת מפיקוד העורף נכנסנו לממ"ד, ונשארנו בו עד שהתקבלה הודעה שאפשר לצאת. יצאנו מהממ"ד, ואז הייתה עוד אזעקה, הפעם ללא התרעה מוקדמת, ורצנו מהר בחזרה לממ"ד. איך שהתיישבתי על הכיסא שמענו בום מחריש אוזניים. החלון של הממ"ד עף על הטלוויזיה, אבל חוץ מזה לא נגרם נזק לממ"ד. מהר מאוד הבנו שכל הבית נהרס לחלוטין, עם כל התכולה. החילוץ הגיע תוך דקות, וכיוון שפרצה שריפה באזור החניה של הבניין, חילצו אותנו לפני שבכלל ראינו את גודל ההרס ואפילו לפני שהספקנו לקחת את הארנקים שלנו. אנחנו חסרי כל, אבל הממ"ד הציל את חיינו. אנחנו בחיים, זה מה שחשוב".

זוהר מספרת שעד אירוע הפגיעה בסורוקה היא לא שיערה שהמטחים עלולים לזרוע הרס שכזה: "הייתי בצ’יל, ובאזעקות פשוט נכנסתי לממ"ד. אבל אחרי שראיתי את ממדי ההרס בסורוקה ובשכונות בבאר שבע שנפגעו מטילים, רמת החרדה שלי עלתה. עדיין, גם בבוקר שבו הבית שלי נהרס לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי. עכשיו אנחנו אצל ההורים שלי, זה המקום הבטוח שלנו כרגע. אנחנו צריכים להתחיל את החיים מחדש, ואני מקווה שהמדינה תעזור לנו בזה".

בתי החולים לא ממוגנים