בעוד שבועות ספורים יסתיים המחזור הראשון של המכינות הקדם-צבאיות שהוקמו בעוטף עזה תוך כדי המלחמה. פרק של התחדשות וחוסן, שבו הוכיח הנוער הישראלי שהוא כוח חלוץ משמעותי בתקומה של חבל הארץ הזה.
בקיץ שעבר, חודשים אחרי שבעה באוקטובר, כשתושבי העוטף רק החלו לחזור לביתם יצאה מועצת המכינות בתוכנית 11 "הנקודות" לחיזוק העוטף. בהשראת המבצע ההיסטורי של הקמת 11 הנקודות בנגב המערבי ב-1946, הוקמו בשלב הראשון 7 מכינות חדשות: באשקלון, יד מרדכי, ניר עם, שדרות, סעד, גבים ונתיבות. כ-300 חניכים צעירים חדשים, המצטרפים לעוד מאות חניכים במכינות הקיימות באזור, כך שיחד ממלאות המכינות את יישובי העוטף בנוער, שמשמש ככוח צעיר חלוצי ונמרץ, המתלווה לקהילות העוטף בתהליך השיקום והחיזוק. אל המשימה נרתמו גופים שונים, בהם מנהלת תקומה וקרן פועלים לתקומה, שסייעו במימון הקמתן של המכינות החדשות.
המכינה בסעד נפתחה תוך שבועות ספורים. מדובר במכינה הדתית היחידה בישראל שבה לומדים חניכים לצד חניכות. כמו כל המכינות, גם הם לקחו חלק בעבודות בתוך הקיבוץ - בנייה, חקלאות ועבודה עם הקהילה. אחת לשבוע מתנדבים החניכים בכפר השיקומי עדי נגב ומתייצבים לסייע בכל פרויקט או בקשה שאליה נקראים ביישובי העוטף.
"קראנו לזה שנת שיקום העוטף", מסביר יבלונסקי. "ידענו שיש משימה גדולה לנוער - לחבר אותו לחבל ארץ שעבר זעזוע. היה צריך כוח אדם צעיר עם מוטיבציה ורצון, והיינו שם. 40 חניכים מסתובבים בשבילי הקיבוץ ומביאים רוח צעירה. במשך כל השנה עבדנו בתוך הקיבוץ ונסענו ליישובים נוספים באזור לסייע במלאכה קשה, כמו לארוז בתים של אנשים שנרצחו, לפנות גן ילדים שנשרף, זו היתה חוויה מאתגרת אבל החניכים הבינו את גודל השעה."
על אף האתגרים הללו, המכינה, שלה היו שלוש שלוחות – בלכיש, קיבוץ דורות וקיבוץ נחל עוז - לא רק המשיכה לפעול אלא אף הצליחה לפתוח שלוחה נוספת, שהוקמה גם היא בתוך שבועות ספורים. זה התאפשר הודות לבוגרים וראשי מכינות לשעבר שהתגייסו גם הם לתת כתף.
"ההשתלבות של החניכים בקיבוץ היא מדהימה", אומר שאול, "הוותיקים מצטרפים לפעילויות החדשות ואפילו מגיעים להרצאות במכינה, והילדים והנוער בונים קשר יוצא דופן עם כל אחד מהם. יותר מהכל, נוכחות המכינה משדרת שאנשי הקיבוץ לא לבד: הורים מכל רחבי הארץ שולחים את ילדיהם לעוטף למרות המציאות הקשה והלחימה, וזו תחושת שותפות אמיתית."
"החלטנו שאנחנו עוברות לעוטף אחרי השחרור"
“התנדבתי במשק צ'ילי בזיקים כשכל העובדים התאילנדים ברחו ולא היה כוח אדם. בעלת המשק רצתה להציל את המשק המשפחתי והגענו חניכים מהמכינה לסייע בקטיף. באחד המקרים המשק לא הצליח למכור את התוצרת ברשתות השיווק, אספנו את הצ'ילי ומכרנו אותם בעצמנו בתוך הקיבוץ וביישובי הסביבה.”
בעבור אביגיל, שבקרוב תחליף את הטי-שירט במדי צבא, הקשר עם העוטף רק מתחיל: "אני ועוד כמה חברות החלטנו שאנחנו עוברות לעוטף אחרי השחרור", היא מספרת.
הסיפור של מכינות העוטף הוא חלק מסיפור גדול יותר. מפעל המכינות הקדם-צבאיות בישראל מונה כיום כ-5,900 חניכים, שמגיעים מכל שדרות החברה הישראלית – דתיים וחילונים, מרכז ופריפריה. דור שלם של צעירים שבוחרים להקדיש שנה מחייהם לתרומה למדינה ולחברה, ולהכנה משמעותית לשירות הצבאי.
המכינות בעוטף עזה הן רק חלק מהסיפור על הנוער הישראלי, שמבקש היום יותר מתמיד לקחת חלק בתקומה. מאז פרוץ המלחמה חלה עליה של כ-30% בביקוש של בני נוער להצטרף למכינות קדם צבאיות, ולקחת חלק העשייה למען המדינה והחברה.
"לכל דור יש השאלה איפה הייתי ומה עשיתי על ציר הזמן, והדור הזה יגיד 'הייתי שותף, היינו בתוך הקיבוצים אחרי 7 באוקטובר, הצטרפנו ועזרנו לתהליך השיקום ולבניית העוטף מחדש'" אומר איציק יבלונסקי, ראש מכינת יונתן בסעד ובעלומים. "עם זה הם יוצאים לצבא, עם זה הם יוצאים לאזרחות, עם תחושת סיפוק אמיתית".
300 החניכים מסכמים בסוף החודש פרק בחייהם ומתגייסים לצה"ל, את מקומם יתפסו חניכים חדשים, שבימים אלו עדיין לומדים לבחינות הבגרות, אבל עבור רבים מהם – העוטף הוא הבית שעוד יחזרו אליו.
התרעות פיקוד העורף