מעריב ניסה לברר מאז תום העימות עם איראן מול המשרד להגנת הסביבה, בכפוף למה שניתן לפרסם, מדוע ההודעה על השבתת מתקני הזיקוק הגיעה מהחברה רק אחרי פגיעת הטילים במהלך יומיים רצופים שבנס לא גרמה לאירוע חומרים מסוכנים רב נפגעים ומה היתה ההיערכות המקדימה של המתחם הנפיץ למלחמה.
המחדל שלפני המלחמה מעורפל
במשרד להגנת הסביבה מסרו כי "בעת אירוע מלחמתי פיקוד העורף הוא הגוף האחראי לטיפול ותפעול. המשרד מצידו דורש מהמפעלים בשגרה, באמצעות היתרי הרעלים, לבצע סקרי סיכונים כך שבעת אירוע לא תהיה השפעה על שימושים רגישים" והוסיפו: "עם תחילת המלחמה הוצאו למפעלים צווים מפקע"ר על פי סמכותם, המנחים הן בנושא צמצום כמויות החומרים המסוכנים, והן בנושא החזקת ציוד מיגון תקני, והמצאות צוותי חרום מפעליים זמינים וכשירים".
עוד הבהירו במשרד להגנת הסביבה כי לאחר פגיעת הטילים במתחם התקיימו הערכות מצב בהן נדונו "התרחישים השונים" לחירום והיערכות אליהם וכי בזמן אמת לא נשקפה סכנה לציבור ושאם כך היה הציבור היה מעודכן.
המחדל שאחרי המלחמה זועק לשמיים
בה בעת התרחשות הדרמה הזאת ,נשאלה השאלה איפה הגורם המפקח על חריגות זיהום האוויר שבכוחו לעצור את העבודות במתחם? מדובר במשרד להגנת הסביבה שבאותה שעה ממש הוציא הודעה לפיה "לאור הצורך המשקי הדחוף בהשבת המפעלים לפעילות, פעל המשרד להגנת הסביבה לאישור תנאים זמניים להיתרי הפליטה המקפידים על עקרונות השקיפות, הפיקוח ההדוק והשמירה על בריאות הציבור".
וכאילו שכל זה לא מספיק, המשרד להגנת הסביבה מודה למעשה כי מיהר לאשר הקלות בהיתרי הפליטה של בתי הזיקוק תוך פחות מ־24 שעות ללא הליך תקין של שיתוף הציבור - בעקבות בקשה דחופה מהתעשייה שנשלחה באותו יום. בארגון "מגמה ירוקה" מאיימים בעתירה לבג"ץ וטוענים כי במקום להפיק לקחים מהאיום שנחשף, ממשיכים להפקיר את בריאות הציבור.
מקבוצת בז"ן נמסר: "ערכי הבנזן הנמדדים בתחנות הניטור בסביבה תקינים ותואמים את ערכי איכות אוויר לבנזן המחמירים של מדינת ישראל. גם בעת הזאת, בזן ממשיכה לפעול באופן אחראי לטובת הצרכים של מערכת הביטחון והמשק כולו תוך הקפדה יתרה על תקני איכות הסביבה - אנו קוראים לראש העיר לגלות אחריות ומנהיגות ולהיות שותף לעשייה".
התרעות פיקוד העורף