היומנים וההתכתבויות של "הזקן" וראיונות שנעשו עם אנשים בסביבתו הקרובה, ואשר נמצאים בארכיון בן-גוריון שבנגב, משרטטים דמות של מנהיג שפעל תחת לחץ כבד.
מתוך המסמכים שנחשפו עולה תמונה של התמודדות רבת שנים עם מתח בלתי פוסק, חוסר שינה שנבע מחוסר זמן מצד אחד ונדודי שינה מצד שני. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל הוא סמל לכוח, עמידה ואמונה בצדקת הדרך, ובתוך זאת היו לילות שלא היה לו פנאי לישון - והיו גם לילות ארוכים שבהם התקשה להירדם.
יומניו ומכתביו של דוד בן-גוריון מתארים את עולמו הנפשי בתקופת המדינה שבדרך וכן לאחר הקמתה. בן-גוריון, מהאבות המייסדים של ישראל, מספר בכתב ידו על תחושת העומס הקשה: "באמת אין לי אף רגע מנוחה, לא ביום וכמעט גם לא בלילה. זה יותר משבוע שלא ישנתי אף לילה אחד" (מכתב של דוד בן-גוריון לחברים, 1937).
ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת העצמאות, תיאר בן-גוריון את הקושי למצוא זמן ומנוחה: "העירו אותי פעמיים הלילה. ברווח בין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד". במהלך נסיעה מדינית לארה"ב בשנת 1951, ב-25 במאי, רשם ביומן הכיס שלו תזכורת: "מנוחה". במועד אחר מתוך יומנו, ב-3 ספטמבר 1954, הוא רשם: "הלילה ישנתי יותר משש שעות רצופות - לאחר חמש עשרה שנה ויותר...".
בן גוריון השתמש במילה 'חרדה' כדי לתאר את החשש הנורא לעתיד הציונות ולביטחונם של מי שפועל בשמה. כך אמר בנאומו הראשון, עת קיבל על עצמו לראשונה את תיק הביטחון, בוועדה הפוליטית בקונגרס ה-22 בבאזל בשנת 1946, קצת יותר מחודשיים לאחד הקמת 11 הנקודות בנגב המערבי: "...אולם יחד עם ההנאה הציונית שהנחילו לנו תריסר היישובים הללו נתמלא ליבנו חרדה עמוקה - כי נעשינו אחראים לחיי הנערים והנערות הללו... למדבר זה שלחנו מאות אחדות של בחורינו ובחורותינו היקרים ביותר והפקרנו למעשה את חייהם. אם יקרה חלילה אסון יהיה קשה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ להגיש להם עזרה. אלה שהלכו לנגב יודעים הסכנה ואינם נפחדים, אבל אנחנו חייבים לפחד, לנו אסור לשקוט, ועלינו האחריות על ביטחונם".
אבל הוא סבל גם מחרדה במובנה האישי, בזמנים קשים נפל למשכב וסבל מחום גבוה. כך התנהלו חלק מהדיונים בזמן מבצע קדש, ליד מיטת חוליו.
דרך נוספת ומעניינת במיוחד להירגע מהעול הכבד הייתה עיון בתנ"ך ועיסוק בחקר המקרא. בכתבה בעיתון "דבר" מ-8 יוני 1960, בן-גוריון מצוטט באומרו "לא חיים קלים הם חיי ראש הממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות. שתי שעות של לימוד בחוג לתנ"ך מסבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות". המסמכים מציגים לא רק את העומס ההיסטורי, אלא גם את הפגיעות שבמנהיגות תחת לחץ מתמיד. המסמכים חושפים אדם שמוביל אומה בלב סופה היסטורית, אך גם מתמודד עם שחיקה ואף מחפש ומוצא דרכים שיעזרו לו להתמודד איתה.
בימים שבהם הציבור בישראל שוב מתקשה להירדם. בתקופה של אי ודאות ביטחונית ומתח מתמשך, הקריאה ביומניו של בן-גוריון מרגישה עכשווית מאי פעם. התחושות שתיעד כמו עייפות, עומס נפשי, חרדות ולילות לבנים לא שייכות רק למנהיגים.
בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופוה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, ובו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי "משפט העם", שבו המשתתפים משתתפים בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.
המכון למורשת בן-גוריון בוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום. תחומי הליבה של המכון הם ממלכתיות, מנהיגות ברוח דוד בן-גוריון, חברת מופת, חלוציות ונגב. הפעילויות מתקיימות בכל רחבי הארץ עם קהלים מגוונים: צוותי הוראה, תלמידים, כוחות הביטחון, קהל רחב וקבוצות מחו"ל.
פעילות המכון מבוססת על מתודות התנסותיות מגוונות המעוררות חשיבה ושיח, ומחברות בין סוגיות משמעותיות בהיסטוריה של עם ישראל, החברה הישראלית ומדינת ישראל לבין עולמם האישי והמקצועי של המשתתפות והמשתתפים בפעילות.
הפעילויות החינוכיות שמציע המכון מבוססות על העמקה בסוגיות חשובות בתולדות עם ישראל, המדינה והחברה הישראלית, ומעודדות לקום ולעשות מעשה.
התרעות פיקוד העורף