החל ממחר, יום רביעי ועד יום שלישי הבא הכאוס עוד יגבר, כאשר תנועת הרכבות תעבור שינויים דרמטיים: תחנת תל אביב השלום תיסגר, ולא תתאפשר נסיעה רציפה בין צפון לדרום. רכבות מדרום יעצרו בלוד, רכבות מירושלים ומודיעין יסתיימו בנתב"ג, ורכבות מצפון יגיעו רק עד סבידור מרכז.
בפועל, כבר כעת נרשמים איחורים של בין רבע שעה לחצי שעה, והרכבות שכן, פועלות עמוסות בצורה חריגה. "זה פשוט לא ייאמן" אומר עידו, תושב פרדס חנה שנוסע מדי יום לתל אביב. "פעם הייתי עושה את הדרך ב־40 דקות, היום זה לוקח שעה במקרה הטוב בעיקר בדרך חזרה. הקרונות מפוצצים באנשים, אין אוויר, ובתחנות השיבוש מורגש היטב. ההרגשה היא שחזרנו עשרים שנה אחורה".
עובדי מגדלי עזריאלי, הסמוכים לתחנת השלום שתיסגר מחר זמנית, מביעים תסכול כבד. "מחר נצטרך ללכת ברגל עד סבידור כדי לקחת רכבת הביתה לחיפה" מספרת מיכל, עובדת בחברת היי-טק. "בחום הלוהט של אוגוסט זה פשוט בלתי נסבל. עבדנו קשה כל היום, ובסוף מחכה לנו מסע מתיש רק כדי להגיע לרכבת, אולי אני אעבור לאוטובוס".
גם משפחות שתכננו בילוי קיץ נאלצות לשנות תוכניות. "רצינו לקחת את הילדים לטיול אחר הצהריים בחיפה ברכבת, כדי שייהנו מהנסיעה", סיפרה רונית, אם לשלושה. "בפועל חיכינו זמן רב, הרכבות היו מלאות עד אפס מקום, וזה היה סיוט לעלות והחלטנו לצאת מהתחנה והמשכנו באוטובוס וזה פשוט הרס לנו את כל החוויה".
עובדים שנוסעים לירושלים מתמודדים עם בעיה חמורה לא פחות. "אני עובד בירושלים וגר בנתניה", מספר יוסי. "עד עכשיו הייתי מחליף בתל אביב עכשיו אני חייב להחליף רכבת גם בנתב"ג לחכות זמן רב בין רכבת לרכבת וממחר אני באמת לא יודע מה אני אעשה".
התחושה הרווחת בקרב הציבור היא שהשיבושים הם לא רק תקלה זמנית אלא עדות לכשל מערכתי מתמשך. "ברגעים כאלה מצופה ממנהיגות משרד התחבורה להיות כאן, לנהל את המשבר ולהרגיע את הציבור", אמר נוסע בתחנת השלום. "אבל במקום זאת, קראתי ששרת התחבורה מירי רגב נוסעת לארצות הברית. במדינה מתוקנת כל בכירי הרכבת כבר היו מגישים את התפטרותם בשל המחדל הזה, רק אצלנו בטח יקבלו קידום".
ככל שמתקרב יום רביעי, הנוסעים נערכים ל"שבוע שחור" של תחבורה ציבורית, שבו הכאוס צפוי רק להחריף. עבור רבים מהם מדובר לא רק בעיכוב, אלא במכה ישירה לשגרת החיים ולעצבים וללא פתרון מהיר באופק.
התרעות פיקוד העורף