בתל אביב-יפו שוב מתעורר ויכוח סביב בתי הכנסת והחיים הדתיים בעיר. לאחר סערת תפילות יום כיפור 2023 בכיכר דיזנגוף, שנגעה לשאלת ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, כעת מתברר כי העירייה מנהלת מהלך משפטי מול עשרות בתי כנסת בעיר. במסגרת ההסדרה, העירייה דורשת מהעמותות המפעילות בתי כנסת לחתום על חוזים חדשים הכוללים סעיפים בדבר עמידה בעקרונות שוויון ללא הבדל גיל, מין או אמונה.
הסעיף הזה מעורר התנגדות בקרב רבים מהמתפללים, שחוששים כי המשמעות היא פגיעה באופיים האורתודוקסי של בתי הכנסת ואף שינוי יסודי בזהותם. “אני לא מבינה למה העירייה צריכה להתערב לנו בנוסח התפילה,” אומרת יהודית, מתפללת קבועה בבית הכנסת בצפון הישן בתל אביב. “אנחנו מתפללים פה כבר עשרות שנים, הכול מתנהל בסדר גמור. אם יכריחו אותנו לשנות את זה, זה כבר לא יהיה אותו בית כנסת".
מנגד, יש מי שרואים בצעד הזה חיזוק לעקרונות הציבוריים של העיר הליברלית. “בית כנסת הוא נכס ציבורי, כמו מתנ"ס,” טוען אורי, צעיר חילוני ממרכז תל אביב. “אם העירייה הקצתה קרקע, היא צריכה לוודא שהמקום נותן שירות לכלל התושבים. אי אפשר שבמרכז תל אביב יהיו מוסדות שמדירים נשים או מונעים גישה לזרמים אחרים ביהדות".
בין לבין נמצאים מי שמבקשים פשרה. רבקה, תושבת פלורנטין, מסבירה: “אני באה להתפלל כי אני אוהבת את האווירה המסורתית, אבל אני גם מבינה את העירייה. אולי אפשר למצוא פתרון מאוזן, שיכבד את המסורת בלי לפגוע בתחושת השוויון. בסוף, העיר הזו בנויה ממגוון של אנשים וצריך לשמור על האיזון".
עיריית תל אביב מסרה בתגובה: “מדובר בנון-אייטם. הסעיף המדובר אינו מדויק והשתנה בשנים האחרונות. סעיף העדר אפליה חל על כל מוסד עירוני-ציבורי בעיר. בתי הכנסת שייכים למתפללי השכונה והעירייה אף וידאה שהוועד המנהל יהיה מתושבי השכונה. מעל ל-400 בתי כנסת פועלים בתל אביב-יפו וימשיכו לפעול ולשגשג, ואין חשש שישנו את פעילותם או את אופיים. הכול עורבא פרח".
לדברי חולדאי, "מה שכן יש כאן זו הסתה פרועה של שרים וחברי כנסת, שהעמקת השנאה והשסע בציבור היא דרכם הפוליטית, אין להם מה למכור מעבר לכך. האמת כבר אינה חשובה להם. 'רשעים ארורים' הם קוראים לנו. אני חושב שדי ברור מי מייצגים את פני הרשע בחברה ובמדינה שלנו".
כך או כך, נדמה שהעיר ממשיכה לעמוד בצומת שבין מסורת לליברליות. סעיף טכני בחוזי הקצאה הפך לסמל של מאבק רחב יותר על דמותה של תל אביב האם היא עיר ליברלית שבה אין מקום להפרדה מגדרית, או עיר המאפשרת לכל קהילה לשמור על דרכה במסגרות הדתיות. הוויכוח רחוק מסיום, ורבים סבורים שהדרך לפתרון תעבור בהידברות ובהסדרה שקופה ולא בעימותים משפטיים מתוקשרים.