הנתונים חושפים פערים כלכליים עמוקים: מעל מחצית מהמשפחות המשתכרות מתחת לממוצע ציינו שהמחיר משפיע על בחירת המרכיבים לארוחת הילדים, לעומת כמעט פי חמישה ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה מהממוצע. בתחום הבריאות התמונה חריפה עוד יותר: 20% מההורים מוותרים על מוצרים בריאים בשל מחירם הגבוה, אך בקרב משפחות המשתכרות מתחת לממוצע הנתון קופץ ל־30%.
רוב ההורים עדיין מקפידים לשמור על עקרונות תזונתיים בסיסיים: כשני שלישים שולחים את ילדיהם לבית הספר עם ארוחה שהם מגדירים כבריאה ומאוזנת. עם זאת, בפועל, בעיני ההורים הדבר החשוב ביותר הוא שהילד יאכל בכלל. 66% מהנשאלים ציינו שהעיקר מבחינתם הוא שהילד לא יחזור רעב מבית הספר, גם אם זה אומר לוותר על ארוחה בריאה.
סמדר הוד עובדיה, סמנכ"לית תזונה ואיכות 'בלקט ישראל', אומרת: "קופסת האוכל של הילד הפכה למראה של המציאות הכלכלית בישראל. הורים רוצים לתת לילדיהם את הטוב ביותר, אך נאלצים להתפשר בגלל יוקר המחיה או לחץ חברתי".
"נתוני הסקר מחדדים את הצורך בהעלאת המודעות לתזונה בריאה ומאוזנת הן בקרב הילדים והן בקרב ההורים ובהנגשת מזונות בעלי ערכים תזונתיים גבוהים" מוסיפה סמדר, "כארגון הצלת המזון הלאומי אנו פועלים במסגרת תוכנית 'לקט בריאות' המבטיחה נגישות לירקות ופירות בשילוב חינוך תזונתי במסגרת בית הספר על מנת שכל ילד יוכל להגיע לבית הספר עם ארוחה מזינה ושוויונית, בלי קשר לנסיבות הכלכליות בבית".
התרעות פיקוד העורף