"נוצר מצב אבסורד, בו במועצה אזורית חבל אשקלון ישנם 6 יישובים אשר נכללים בהגדרת 'יישובי חבל התקומה', ואילו 15 יישובים נוספים שבתחום המועצה, העומדים בהגדרה הברורה והטבעית של יישובים שעוטפים את יישובי העוטף, לא זכאים לסיוע כלשהו - על אף הימצאותם בקרבה לעוטף; זאת בשעה שיישובים אחרים, המצויים במרחק של למעלה מ-20 ק"מ, נכללו בהחלטה", נכתב בעתירה.
בעתירה נטען כי המתודולוגיה שאימצה הממשלה (נספח ב’ להחלטה 2973) מבוססת על אינדיקטורים טכניים חלקיים ושאינם אחידים - למשל, התמקדות ביום 7.10 בחלק מהמדדים לעומת פרקי זמן רחבים באחרים - ללא שקיפות של ניקוד היישובים בפועל, ותוך התעלמות מהפגיעה החברתית-קהילתית, הנפשית והתפקודית המתמשכת בכל רחבי המועצה. עוד נטען כי הפיצול הפנימי בתוך המועצה סותר את העיקרון השיקומי ואת תכלית ההחלטות והחוק, המצריכים ראייה מערכתית והקצאת משאבים אזורית.
העתירה מצביעה גם על אפלייתה הכפולה של המועצה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 3303: מעבר לכך שיישוביה (שאינם בחבל התקומה) אינם זכאים לסיוע פרטני, המועצה עצמה לא נכללה בהגדרת "רשויות ההחלטה" הזכאיות לתקציבי חיזוק רוחביים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התשתיות, הכלכלה והביטחון - תקציבים מהם נהנות הרשויות הסמוכות. בכך נוצר פער בלתי סביר הפוגע ביכולת המועצה להעניק שירותים בסיסיים ולנהל תהליכי שיקום.
העותרים טוענים כי אין לראות במועצה "אוסף אקראי של יישובים מנותקים", אלא רשות מוניציפלית אחת אחודה, שבה מתקיים שיתוף פעולה עמוק ומובנה בין כלל יישובי המועצה ותושביה כמעט בכל תחומי החיים. בתי הספר האזוריים משרתים את כלל ילדי המועצה, מרכזי החוסן והשירותים החברתיים פועלים ברמה אזורית, ואף שירותים חיוניים כמו פינוי אשפה, תחזוקת תשתיות ושירותי חירום ניתנים לכל היישובים במתכונת אחודה.
המועצה דורשת צו על תנאי: מדוע המועצה וכלל יישוביה לא ייכללו ברשימות הזכאות?
"ניסיון לבחון כל יישוב כיחידה נפרדת ומנותקת, תוך התעלמות מהקשר ההדוק והיומיומי שבין יישובי המועצה, הוא מלאכותי, אינו משקף את המציאות וחוטא להבנת אופי הפגיעה האמיתית שספגו תושבי המועצה בעקבות מתקפת הטרור", נכתב. "ההחלטה להחיל קריטריונים אינדיבידואליים ומפורזים, מבלי לשקלל את המערכת הקהילתית והאזורית בכללותה, מנוגדת לאופיה של המועצה האזורית, חותרת תחת יסודות השיקום הקהילתי שנועדו לתקן את האובדן החברתי והמערכתי שנגרם, וממילא פוגעת בתכלית המוצהרת של החלטות הממשלה לחיזוק החוסן האזורי".
באשר להיבט השיקומי מציינים העותרים כי "פיצול המועצה האזורית חוף אשקלון לשניים - כך שחלק מיישוביה זוכים לסיוע מקיף תחת מנהלת תקומה וחלקם אינם נכללים כלל במענים - חותר תחת ההיגיון השיקומי עליו מושתת כל מתווה החקיקה והמדיניות. תהליך שיקום אפקטיבי של קהילה או מועצה אזורית אינו יכול להיעשות באופן חלקי או סלקטיבי; הוא מחייב ראייה כוללת של כלל מרכיבי הרשות המקומית, לרבות תושביה, מוסדותיה, מערכות החינוך והרווחה הפועלות בה, והקשרים הפנימיים שבין היישובים המרכיבים אותה".
העותרים מבקשים צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תתוקנה החלטות 2973 ו-3303 כך שהמועצה וכלל יישוביה ייכללו ברשימות הזכאות; לחילופין, לקבוע מנגנון שיקומי-אזורי מחייב למועצה כולה. לטענת העותרת, מדובר בתיקון נקודתי וייחודי שנועד לתקן את העוול שנעשה לעותרת ואינו יוצר השלכות רוחב, שכן ביתר מועצות העוטף כלל היישובים כבר נכללו בהחלטות הסיוע.
במסגרת העתירה צורפו מפות הממחישות את הרציפות הגיאוגרפית ואת החרגתם של יישובי המועצה ממתווי הסיוע, וכן מסמכים ועדויות מקצועיות - ובהם חוות דעת מומחית לחוסן קהילתי ומכתב מנהלי בתי הספר במועצה - המפרטים את היקף הפגיעה הרוחבית והצורך במענה שוויוני לכלל תושבי המועצה. בג"ץ קבע כי המדינה תמסור את תגובתה עד חודש נובמבר הקרוב.
התרעות פיקוד העורף