עידית וקובי אהל מסרו בעקבות הסרטון: "אלון רזה, מבוהל ומאבד את ראייתו - דורשים שכתנאי לכל מו״מ וסיוע נוסף לחמאס רופאי עיניים יבדקו את אלון ויטפלו בו. המשפחה שלנו רועדת וכואבת לאחר פרסום הסרט של אלון ע״י החמאס. ניכר שאלון מאבד את ראייתו בעין ימין והוא רזה ומבוהל".
״ערב ראש השנה, בימי תשובה אלו גורל חייהם של יהודים צעירים, אזרחי ישראל, נמצא כעת בידי ראש הממשלה והקבינט. אל תשברו לעם ישראל את הלב. הבשורה הלאומית החשובה ביותר כעת היא השבת אלון וכלל החטופים לבתיהם. תוכן הסרטון הוא בגדר טרור פסיכולוגי ואנו מבקשים לא לשתפו".
אחרי השחרור מצה"ל, אלון עבד בתחום המלונאות ואהב לבשל. הוא היה בעל תשוקה לטיולים בטבע, ובמיוחד אהב את הים. רק כמה שבועות לפני החטיפה שב ממסע חצי שנתי במזרח הרחוק, והיה אמור להתחיל ללמוד ברימון - האקדמיה למוסיקה.
לאחר 492 יום בשבי קיבלה משפחתו של אלון אות חיים ראשון דרך החטופים ששוחררו בעסקה - אור לוי ואלי שרעבי - שהביאו עמם מידע מעורר דאגה על מצבו הקשה. "זה אומנם אות חיים אבל המצב קשה. הסיטואציה החיובית היחידה כאן שזה אות חיים. משהו פיזי", סיפר בעבר קובי אהל, אביו. "אבל מנובמבר אלון במנהרות, לא ראה אור יום, הוא במנהרות כבול בשלשלאות ברגליים. זה לא תנאים של בני אדם, אין אוכל. יש פיתה ביום. זה קשה. זה מטורף. קיבלנו גם מידע שהוא פצוע, רסיס בעין ורסיסים מפוזרים בגוף עוד מהאירוע במיגונית והוא לא מטופל".
אלון נמצא במצב בריאותי קשה, פצוע, לא רואה בעין ימין ויש לו רסיסים בגוף. "אלון מורעב כבר מעל 680 יום, מורעב ברמה שאף בן אדם ששומע אותנו לא מבין מה זה הרעב הזה", תיאר בעבר האב את המצב הקשה של בנו.
במהלך השנה שחלפה יזמה משפחת אהל את פרויקט "הפסנתרים הצהובים" - עשרות פסנתרים שפוזרו במרחבים ציבוריים בארץ ובעולם. "חשוב לי שיבינו שמאחורי כל חטוף כזה יש חיים שלמים", אומר האב קובי. בכיכר החטופים בתל אביב הוצב פסנתר מיוחד לכבוד אלון. הפסנתר שלו בבית, שנותר לא מכוסה מאז שניגן בו בערב ה-6 באוקטובר, הפך לסמל התקווה של המשפחה.
"אין שום דין בינלאומי המתיר להחזיק בשבי אזרח פצוע ללא טיפול רפואי הולם. האחריות לשלומו של אלון מוטלת על שוביו ועל הנהגת חמאס, המחויבים לשמור על חייו ובריאותו לפי כללי המשפט הבינלאומי", אמרה המשפחה למחרת פרסום הסרטון הקודם.
המשפחה גם הזכירה כי "אלון הוא לא רק אזרח ישראלי, אלא גם אזרח סרבי וגרמני. אומות העולם לא יעברו לסדר היום אם מצבו הרפואי של אלון יחמיר", וציינה: "אנו עושים מאמצים לשוחח עם השליח המיוחד לנושא החטופים, סטיב וויטקוף והגורמים הרשמיים בסרביה ובגרמניה".
"אני יודע שאלון חזק, אני יודע שהוא אופטימי, אני יודע שהוא שורד בזכות המוזיקה שהוא מנגן לעצמו בראש", אמר האב קובי בראיון למעריב לאחר המערכה מול איראן. "אני מקווה שאלון משמיע לעצמו מוזיקה בראש ושזה מחזיק ומחזק אותו", מוסיפה האם עידית. למרות הכל, קובי שומר על אמונה: "אלון שורד עכשיו בזכות זה שהוא יודע שמדינת ישראל תציל אותו".
לפני כחודש הביע קובי אהל את חששו שההנהגה תעדיף פעולה צבאית על פני הצלת חיים. "אני כאבא של אלון לא יודע לאן מתקדמים ולא יודע מה התוכניות. אני שומע שמדברים על המשך מלחמה במקום לדבר על להציל את החיים של אלון". האב קורא בכאב לראש הממשלה: "המבצע שיעסקו בו זה עסקה להצלת החטופים ולא מבצע צבאי. זה הפחד שלי שאני יודע שבלחימה אלון לא יחזור בחיים".
"אני הייתי מצפה מראש הממשלה שהוא המנהיג שלי, שאלון הוא אזרח במדינת ישראל שנחטף משטח מדינת ישראל", אומר אהל. הוא דורש כי "ההנהגה שלי תתייחס אלינו במלוא הכובד. אין מצב שמישהו יבוא ויגיד שאפשר להקריב את אלון". אהל מדגיש שהרוב המוחלט בעם רוצה לעצור את הלחימה ולהחזיר את החטופים: "אנחנו רואים שיש רוב מוחלט בעם שרוצה לעצור את הלחימה, ויש רוב מוחלט בעם שאומר שצריך להחזיר את החטופים".
קובי אהל תיאר את בנו אלון כ"בחור צעיר עם תוכניות" שהלך למסיבה בתוך שטח מדינת ישראל "על מנת לחגוג את החיים". חודש וחצי לפני החטיפה, אלון חזר מטיול ארוך במזרח ותכנן להמשיך את חייו. "אנחנו צריכים לדאוג היום שאלון יוכל לממש את החלומות שלו. זה מגיע לו על מה שהוא עבר עד היום", אומר האב.
עידית, האם, סיפרה שהחליטה להתמקד במה שיש לה עליו שליטה: מחשבות טובות על אלון. "ברור לי שגם אלון נראה ככה, אבל אני יודעת שהוא חוזר חי - וכמה שיותר מוקדם".
אהל סיים : "אם לא יוחזרו החטופים, אז המשמעות שלנו כמדינת ישראל פה עומדת עם שאלה מאוד קשה. מדינת ישראל הוקמה לטובת עם ישראל אחרי אירועים קשים שהיו לפני כ-80 שנה, וזה המקום הכי בטוח לנו. זה צריך להמשיך להיות המקום הכי בטוח לנו, אבל לא על חשבון החטופים״.
התרעות פיקוד העורף