ברחוב בית לחם וסמטת אלו מציאות, נחבא לו שוק בצלאל - פיסה ותיקה של תל אביב, שנראה כאילו הזמן עצר בו מלכת. זהו מקום שמחזיק זיכרונות של פלאפל בלתי נשכח ושל אווירה של "פעם", ומצד שני עדיין מצליח למשוך אליו קונים שמחפשים מציאות בלי לקרוע את הכיס.
"זה כמו לחזור לילדות", מספרת ציפי, תושבת מרכז העיר שמגיעה לשוק מדי שבוע. "המחירים כאן מזכירים ימים אחרים. אתה לא מוצא היום חולצות איכותיות ב-40 או 50 שקל בשום מקום אחר".
השוק התפרסם בעיקר בזכות הלבשת עודפים של מותגים, פריטים נדירים ואפילו בגדים שנראים כאילו יצאו הרגע מהקולקציות הנחשקות. קובי, שמגיע במיוחד מדרום העיר, טוען שהוא קונה אך ורק בשוק. "אין טעם לשלם מאות שקלים בחנויות", הוא אומר. "כאן אני מוצא חולצות של מותגים ב-40 או 50 שקל, במקום לשלם 300 או 400 בחוץ. זה איכותי, זה מחזיק שנים, וזה פשוט שווה".
התחושה היא של שוק קטן אבל מפתיע. "לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פצצה", אומרת נעמי, שבאה במיוחד מראשון לציון. "אבל תמיד שווה לעשות סיבוב, כי יש כאן מציאות שאין להן תווך ואין להן תחליף".
מי שהכיר את השוק בימיו הגדולים לא יכול שלא להרגיש מעט געגוע. "פעם היה פה מגוון עצום, גם האווירה הייתה אחרת - יותר נעים, יותר אישי", נזכר דני, שגדל באזור. "היום זה עדיין מעניין, אבל השירות כבר לא אותו דבר".
מה שבטוח, העבודות הבלתי נגמרות בסביבה מקשות על ההגעה. התחבורה הציבורית מוגבלת. ובכל זאת, השוק שומר על קסמו. "יש כאן משהו מהעיר הישנה", אומרת שולה, קונה ותיקה. "כיף להסתובב, להרגיש את האנשים, את הקולות, את הבגדים התלויים זה על זה. זה לא קניון ממוזג - זה החיים עצמם". שוק בצלאל ממשיך לפעול כמעט מאה שנה. הוא כבר לא מה שהיה, אבל הוא עדיין שם - ממתין למי שיודע לחפש ולמי שיודע להיזכר.
התרעות פיקוד העורף