בתחילת חודש יוני שרון קוניו אלוני, אשתו של דוד הגיעה לכיכר החטופים ופנתה לבעלה ממנו נאלצה להיפרד בשבי: "דוד אהוב שלי, אהבת חיי, אני יודעת שקשה לך. אבל אתה הבנאדם הכי חזק שהכרתי כל חיי. אני אוהבת אותך. אמה ויולי, הילדות המדהימות שלנו, לא מפסיקות לדבר עליך. אתה נוכח בכל רגע ביום. הן מחכות לך, לחבק אותך, לעטוף אותך בהמון המון אהבה. תהיה חזק עוד קצת אהבת חיי. אין לי ספק שתחזור בקרוב. רק עוד קצת. תדמיין אותנו, את החיבוק שניתן לך, תרגיש אותנו. אנחנו מרגישות אותך. כל הזמן״.
בסוף המערכה עם איראן שרון קוניו אלוני דיברה בעצרת בכיכר החטופים לאחר שלא היתה עצרת שלושה שבועות ולפני יום ההולדת של בנותיה היא אמרה:" ביום רביעי הקרוב, הבנות שלנו, אמה ויולי, יציינו יום הולדת חמש. שתי ילדות קטנות טהורות ותמימות. ועם כל התמימות שיש להן – תמימות ששמורה רק לילדות בגילן, הן כבר יודעות שאבא שלהן גם השנה כנראה לא יהיה ביום ההולדת שלהן. לא יגיד להן מזל טוב, לא ירים אותם על כסא, לא יחבק ויגיד מזל טוב. כשאשים מולן את עוגת יום ההולדת שלהן, עם הנרות הדולקים, הן יבקשו את אותה משאלה שהן ביקשו ביום הולדתן הרביעי: הן יבקשו שאבא יחזור מעזה. ואז, אולי, הן יסתכלו אלי וישאלו "אמא, נכון בגלל שזאת משאלה של יום הולדת היא תתגשם?", ואני שוב אביט בהן בעיניים דומעות, ותשובות – אין לי". והיא הוסיפה "בכל לילה אני מלבישה אותן בפיג'מה, מסרקת להן את השיער, קוראת להן. ובכל לילה הן שואלות אותי, שוב ושוב, את אותה שאלה: "אמא, מתי אבא חוזר?". ותשובות אין לי. ואני שואלת אתכם – למישהו פה יש תשובה בשבילי? בשביל הבנות שלי? איך ייתכן שעברו כמעט שנתיים – ודוד, אהוב לבי, האבא של הילדות שלי – איך הוא עדיין שם?"
בשנת 2013 שיחקו שני האחים התאומים דוד ואיתן בסרט בשם הנוער, הם מגלמים את יקי ושאול, אחים שמחליטים לחטוף נערה בת עשירים עבור כופר, כדי להציל את המשפחה שנקלעת לקשיים כלכליים. את הסרט ביים הבמאי תום שובל שלאחרונה ביים את הסרט "מכתב לדוד" המספר את סיפורו של דוד קוניו החטוף בעזה, שאף התקבל לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.
שרון, דוד והתאומות לא נחטפו יחד. הם נחטפו בנפרד והתאחדו שוב במהלך השבי בעזה. בעסקת החטופים בנובמבר הופרדו שרון והתאומות מדוד. שרון סיפרה שהעדיפה להישאר איתו, רק לא להיפרד אל תוך חוסר הוודאות שנמשך , הן שוחררו והוא נשאר שם.
התרעות פיקוד העורף