במהלך הדיון במטכ"ל, בשנת 1976, נשמע רבין מתייחס למגבלות הכוח הצבאי ככלי לפתרון הסכסוך: "העובדות עד היום הזה, של 28 שנות קיום מדינת ישראל, שבתוקף איום צבאי, לא כפית פתרון מדיני".
על המצב במזרח התיכון הוא אמר: "מדינת ישראל חייתה חיה ותמשיך לחיות בני מסלולים מקבילים: מסלול המחייב תכנון ומסלול של התפתחויות בלתי צפויות....בין מסלול של מדיניות לטווח רחוק ובמקביל, להיות מוכנים לכל מיני תהפוכות שהמזרח התיכון תמיד טמן, טומן ויטמון בו".
עם זאת בהמשך דבריו הוא הוסיף הסתייגות מהרעיון של שלום כולל: "אני מעריך שהסיכוי להגיע להסדר כולל, שהסדר כולל משמעותו שלום אמיתי, הוא לא בהישג יד בשנת 1977. לעומת זאת, אני לא מוציא מכלל חשבון השגת הסכם מרחיק לכת מבחינה מדינית סביב מה שקרוי ביטון מצב המלחמה".
בהתייחסותו לסכסוך הישראלי-ערבי, אמר רבין: "אף מנהיג ערבי לא מאמין שיש לו סיכוי, לפחות מאז מלחמת ששת הימים, לקיים תהליך מדיני בלי עוצמה צבאית, מתוך הנחה שאני לא חושב שהיא לחלוטין בלתי מוצדקת, שישראל לא תיתן סנטימטר אחד, אלא אם יהיה כוח. לא אחד אין אידיאולוגיה של ויתור על שטחים".
אך לצד זאת, סיפק רבין גם הסתכלות אופטימית: "למרות הבדידות הרה והקשה והלחצים למיניהם, אני מאמין שאם הדור הזה יכיר במלוא האחריות והאפשרויות הנמצאות בידו - נוכל לעמוד בלחצים ולהשיג את מטרותינו".
בכנס מח"טים לאחר מלחמת ששת הימים, הדגיש רבין את מקומו של חיל הרגלים בשדה הקרב: "אם מישהו יוצא מהכנס הזה הרגשה שתקופת החי"ר נגמרה, הוא יוצא במסקנה מוטעית, מסוכנת ולא מעשית. העדיפות הראשונה תמיד תהיה במחשבה, בטיפוח ובפיתוח חיל הרגלים".
התרעות פיקוד העורף