מאז שנת 2023, הפערים נותרו עמוקים וההשלכות על המשק גורמות לפגיעה בפריון, עלייה בהוצאות הבריאות והכבדה על תקציב הרווחה. הביטוח הלאומי קורא לממשלה לגיבוש תוכנית לאומית ומדגיש את הפערים בפריפריה, אצל הזקנים (יותר מחמישית מהזקנים מתקשים בתזונה בריאה ומאוזנת) והפערים בין יהודים לא חרדים (20% ממשקי הבית באי ביטחון תזונתי), חרדים (25%) וערבים (לא פחות מ-58%).
לא יאמן – הפינוי לבתי המלון במלחמה שיפר את מצב הביטחון התזונתי
שיעור הילדים החיים במשקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי הוא גבוה במיוחד ועומד על 31.7%, למרות ירידה לעומת 2023, אז היה השיעור 36.0%. בקרב בני הגיל השלישי 22.8% חיים באי-ביטחון תזונתי גם כאן חל שיפור לעומת 2023 בה השיעור עמד על 25.2%.
ההשלכות הכלכליות דרמטיות
הדוח מצביע על קשר ישיר בין רמת הכנסה לבין ביטחון תזונתי: בקרב החמישון התחתון של ההכנסות באוכלוסייה, כמעט מחצית ממשקי הבית (47.6%) חיו באי־ביטחון תזונתי, לעומת 9.5% בלבד בחמישון העליון. החוקרים מזהירים כי אי ביטחון תזונתי פוגע בפריון העבודה וביכולת ההשתלבות בשוק התעסוקה של עובדים הסובלים מחסך תזונתי.
בנוסף הדוח מלמד על עלייה בהוצאות מערכת הבריאות כתוצאה ממחלות כרוניות, השמנה ותת־תזונה בקרב ילדים ובוגרים. העמקת התלות בקצבאות רווחה והכבדה על תקציב המדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
פגיעה בהון האנושי של הדור הצעיר, עם השלכות עתידיות על פוטנציאל הצמיחה של המשק. לפי גורמי המקצוע בביטוח הלאומי, כל ירידה של אחוז אחד באי־ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה, באמצעות הפחתת עלויות בריאות ושיפור פריון העבודה.
דרושה התערבות ממשלתית
"אי־ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה חברתית אלא סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית", סיפרה. "משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא הן משפחות עם סיכון מוגבר לתחלואה, היעדרות מעבודה והישגים לימודיים נמוכים. מדיניות ארוכת טווח בתחום תתרום לא רק לרווחה החברתית אלא גם לצמיחת המשק כולו".
התרעות פיקוד העורף