ב-2024 לבדה נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 26.2 מיליארד ש"ח, המהווים 39% מהמזון המיוצר בישראל שהם שווה ערך ל1.3% מהתוצר הלאומי. במקטע הצריכה הביתית לבדו מדובר באובדן של 10 מיליארד ש"ח, עלות שנתית של 10,785 ש"ח למשק בית. כל זאת, בזמן שכ־1.5 מיליון תושבים בישראל, המהווים כ-485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי ואינם יודעים אם יצליחו לממן מזון ראוי ובריא עד סוף החודש.
היקף אובדן המזון בישראל אינו רק כלכלי, הוא גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. על פי הדוח, העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-4.2 מיליארד ש"ח בשנה, הכוללת בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטת מזהמים וטיפול בפסולת. במקביל, העלות הבריאותית הנובעת מאי-ביטחון תזונתי עומדת על 5.8 מיליארד ש"ח בשנה, כ־4% מהוצאות הבריאות הלאומיות ומציבה אתגרים הולכים וגדלים בפני מערכת הבריאות.
"איזורי קו העימות בעוטף עזה ובאיזור הצפון אחראים לכ-30% מתפוקה החקלאית, והתוכניות הכלכליות לשיקום הצפון והדרום ולחזרת המשק לצמיחה בעקבות המלחמה חייבות לכלול מדיניות לאומית אופרטיבית להפחתת אובדן המזון והגדלת היקף ההצלה. מאז פרסום דו"ח אובדן המזון הראשון של לקט ישראל ו-BDO לפני 10 שנים, גדלה העלות השנתית של אובדן המזון למשק ב-45%, מ-18 מיליארד ש"ח בשנת 2015 ל-26 מיליארד ש"ח השנה. העדר מדיניות ותקציבים לאומיים להפחתת אובדן מזון הוא מחדל מתמשך. יש לעדכן את תקציב המדינה לשנת 2026 ולכלול בו תקצוב למימוש תוכנית לאומית להצלת מזון כבר השנה".
מאז פרסום דוח מבקר המדינה בשנת 2015, שהצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא, ארגון לקט ישראל הוביל שינוי מהותי במדיניות ובתודעה הציבורית. בעשור האחרון תוקן החוק לעידוד והצלת מזון, שולבו נושאי הצלת מזון וביטחון תזונתי בתוכנית הלאומית לביטחון מזון, הצלת מזון נכללה במבחני התמיכה של משרד הרווחה ונקבעו עקרונות למדידה ולפעולה בין-משרדית.
בשנת 2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות. התוכנית מציגה ערוצי פעולה ברורים להתמודדות עם האתגר, וכוללת לראשונה גם יעדים לאומיים לצמצום האובדן ולהצלת מזון. סך פעולות אלו נועדו לעצור את הפסד מיליארדי השקלים ולהיטיב עם הציבור במעמד סוציו-אקונומי בינוני ומטה הנושאים בנטל הכלכלי המשמעותי ביותר.
התרעות פיקוד העורף