חשש כבד לאסון לאומי עלה בדיון מקיף שנערך היום (רביעי) בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יצחק קרויזר, שעסק במוכנות המדינה לרעידות אדמה. הוועדה שמעה נתונים קשים על תשתיות מיושנות, חוסר היערכות ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, ופערים חמורים בפריפריה - במיוחד ברשויות שעל קו השבר הסורי-אפריקאי. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), המעבר מתמ"א 38 לתיקון 139, המבוסס על כלכליות מקומית ורווח יזמי, אינו נותן מענה לאזורי הסיכון בפריפריה. בדיון עלה כי מתוך תקציב ייעודי של 186 מיליון ש"ח לחיזוק מבני ציבור - נוצלו בפועל רק כ-7 מיליון ש"ח (כ-4%). ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה, שבימים האחרונים התריע ב"מעריב" מפני תרחיש קטלני, חזר על הנתונים: "לפי התחזיות, ברעידת אדמה בעוצמה 7 יהיו בטבריה 1,830 הרוגים, וגם מבנה העירייה יקרוס. התחדשות עירונית אצלנו אינה כלכלית - אני לא ישן בלילה". גם ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, תיאר תמונת מצב חריפה: "יותר מ-50% מהמבנים בעיר בסכנת קריסה מיידית וזקוקים לחיזוק. גם בלי רעידה כבר נוצרה מצוקה בגלל תזוזות הקרקע. יש מלא דברים שאפשר לעשות כבר בבוקר: הכשרה של צוותי חילוץ, ציוד, ניהול נכון. זה מציל חיים, ומה שנשלם היום יהיה זול ממה שנשלם אחרי, ואני לא מדבר בכלל על מה שנשלם בדמים". לוועדה הוגש גם מסמך של המשרד להגנת הסביבה, שלפיו בישראל פועלים 1,267 מפעלי חומרים מסוכנים אך יש רק מפקח אחד שאחראי על כולם. לפי המסמך, בקצב הנוכחי, היערכות המפעלים לרעידת אדמה תושלם רק בעוד כ-60 שנה. ח"כ אכרם חסון: "זה לא חדש שאנחנו לא מוכנים לרעידת אדמה. אם יקרה משהו תשתיות הנפט ללא תקינה. מה יקרה לצינור הנפט במפרץ חיפה ברעידת אדמה?". ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, התריע: "אנחנו יושבים על חבית נפץ. חצור היא אחת מ-10 הערים האדומות, 80 אחוז מהבתים נבנו לפני 1980 ולא ממוגנים, והמדינה פשוט דוהרת לעבר הקיר ובלי ביטוח. המדינה צריכה לחזק את השלטון המקומי ולייצר החלטת ממשלה. להקים מנהלות שדרוג ולא מנהלות שיקום. זה פי 10 יותר זול ובעיקר יותר חסכוני בחיי אדם. המסר שצריך לצאת מכאן זה להקים פורום של ראשי ערים אדומות. אני גם מבקש מהשלטון המקומי להקים פורום כזה ולהתייחס בזה ברצינות הכי גדולה שיש".
התרעות פיקוד העורף