התושבים טוענים גם כי הנתונים הרשמיים על מספר התושבים בעיר אינם משקפים את המציאות: "אנחנו לא 18,000 תושבים כפי שמצוין רשמית. העיר בירידה של 80% בהשוואה לדוחות האחרונים, וכל מי שיש לו אפשרות לעזוב - בורח", אמרו. הם גם דורשים צעדים כלכליים: "אנחנו צריכים חקיקה שתיתן נקודות זיכוי למפעלים והייטק, ותתחיל להניע את קריית שמונה".
לצד המאבק מול הממשלה, הולכת וגוברת הביקורת מבית. אלי זפרני, חבר מועצת העיר מהאופוזיציה, פנה אצבע מאשימה כלפי ראש העיר: "בזמן שראשי רשויות אחרים הכינו תוכניות ליום שאחרי, אביחי שטרן גר בקיסריה ושרץ באולפנים ודיבר בגנות הממשלה. העבירו לקריית שמונה במהלך המלחמה ועד היום כ-200 מיליון שקל".
גם תושבים ותושבות, חלקם שעזבו את העיר במהלך הפינוי, מביעים ביקורת חריפה. תושבת לשעבר סיפרה: "המצב בקריית שמונה מזעזע. אני שלחתי כל כך הרבה קורות חיים ולא מצאתי עבודה. לא אחזור עד שדברים ישתנו. שילמתי מחיר כבד בחיי, נאלצתי להיפרד מהמשפחה ולעבור לעיר אחרת בשביל מקום עבודה". לדבריה, האחריות אינה מוטלת בעיקר על הממשלה: "ראש העיר מתעסק בהרבה שטויות במקום לנהל את המלחמות של העיר. הוא היה צריך לקחת אוהל ולישון בכנסת כל יום. במקום זה הוא שלח את הסגן שלו והתראיין באולפנים. שלא יקטוף עכשיו תארים על מה שקורה בעיר".
שטרן הוסיף: "הלכה למעשה יש פחות מזה. אנשים משאירים את הכתובת בקריית שמונה ויושבים על הגדר לראות לאן זה הולך. זה בא לידי ביטוי בעסקים ברגע שחסרים בין 30 ל-40 אחוזים מהאוכלוסייה. הציפייה הייתה שיתנו לנו דחיפה אחרי המשבר הגדול, בדיוק כמו שאדם אחרי משבר מקבל שיקום ועזרה ללכת. אם יעזרו לנו - גם נרוץ מרתון".
התרעות פיקוד העורף